תלמידי חכמים משתלמים על ידי עמי הארץ.
כי אף על פי שאור התורה הוא חיי כל,
מכל מקום הלא היא גם כן סמא דמותא למשמאילים בה,
והיא מגרעת את כחם הרבה יותר מאילו היו חסרי תורה.
והטבע הפשוט פעל עליהם בארחות חייהם.
וכאשר בכל אדם יש שמץ של כיעור,
נגד זאת השמצה המועטת באמת מזיקה לו התורה,
אלא שההפסד יוצא בכפלים אין קץ נגד השכר.
והרפואה הניגודית לסמא דמותא המעורב,
באה על ידי ההתחברות הכללית שיש לתלמידי חכמים עם עמי הארץ מכללות האומה, שעל ידי זה משפיעים הם האחרונים את היושר הטבעי,
שלא ניטשטש כלל על ידי שום התחכמות שבעולם,
וחוזרת גם הנקודה הקטנה של סמא דמותא להיות חוזרת לסמא דחיי.
ומחיה גם כן על ידי זה את הכלל כולו.
וגם את עמי הארץ שבו.
Torah sages are perfected by means of the unlearned masses – for even though the light of the Torah constitutes the life of all [people], nevertheless it is also “a drug of death for those who turn leftward with it” (cf. Shabbat 88b), and it reduces the strength [of sages] much more than if they had been lacking Torah and [only] simple nature had acted upon them in the pathways of their lives. And since all people have a component of ugliness, however small, the Torah indeed becomes harmful to them corresponding to this component. And in this area – the harm is incomparably stronger than the reward. And the counter-remedy to the drug of death blended into the Torah sages is activated by the general connection that they have with the unlearned masses of the entire [Jewish] nation, for in this way the latter pour forth the influence of [their] natural straightness, which has not been at all degraded by means of any sophistry. [Then] the small drop of the drug of death turns back again into a drug of life. And in this way it also gives life to the entire people, including among them the unlearned masses.