יעקוב אבינו נודר, "וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ" (בראשית כ"ח, כ).
וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
Jacob then made a vow, saying, “If God remains with me, protecting me on this journey that I am making, and giving me bread to eat and clothing to wear,
ונשאלת השאלה האם יעקוב נסתפק שהקב"ה עמו הרי יש בפסוק לשון "אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י" ולשון "אם" הוא לשון ספק?
רש"י עונה "אִם יִשְׁמֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחַנִי", כלומר יעקוב לא הסתפק אם הקב"ה יהיה עמו לאחר שהבטיחו אלא הוא חשש שמא ההבטחה עצמה תתבטל. ומיפני מה אמר בלשון "אם" (ספק) כי חשש שמא יגרום החטא ויתמעטו זכויותיו ולא יתקיים ההבטחה (הערה - כי הבטחה שמבטיח הקב"ה לנביא על אחרים מוכרחת להתקיים, אבל הבטחה שמבטיח הקב"ה לנביא על עצמו, יכול החטא לגרום לבטלה (וראה - ברא"ם וביאור פירוש הרמב"ן לתורה, עוז והדר)).
אם יהיה אלהים עמדי. אִם יִשְׁמֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחַנִי לִהְיוֹת עִמָּדִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ:
אם יהיה אלהים עמדי IF GOD WILL BE WITH ME — if He will keep for me these promises which He has made me that He would be with me, even as He said to me (v. 15), “Behold, I am with thee” (Genesis Rabbah 70:4),
ההדר זקנים מוסיף על כך ש "כאשר בא יעקב לארץ שכח אותו נדר אמר לו הקב"ה שכחת נדרך חייך תהיה נכשל באותן שלשה דברים וכן היה נכשל בעבודה זרה דכתיב ויתנו את אלהי הנכר אשר בידם. נכשל בשפיכות דמים דכתיב ויקחו שני בני יעקב איש חרבו. נכשל בגילוי עריות דכתיב ותצא דינה בת לאה".
וזה מוכיח שהחשש שמא ההבטחה עצמה תתבטל בגלל החטא הייתה מוצדקת בגלל שבסוף לדרגתו של יעקוב הוא נכשל כשהגיע לארץ.
אם יהיה אלהים עמדי. הפשט כך הוא אין זה תנאי אלא שבועה והכי הוא אומר כן יהיה אלהים עמדי וכן ישמרני כי כאשר אשוב אעשה האבן הזאת בית אלהים. וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ולעולם לא על תנאי נדר. ד"א אם יהיה אלהים עמדי שלא אעבוד ע"ז. ושמרני משפיכות דמים. בדרך מגילוי עריות שנאמר כן דרך אשה מנאפת. ונתן לי לחם. אז עשר אעשרנו לך. וכאשר בא יעקב לארץ שכח אותו נדר א"ל הקב"ה שכחת נדרך חייך תהיה נכשל באותן שלשה דברים וכן היה נכשל בע"ז דכתיב ויתנו את אלהי הנכר אשר בידם. נכשל בשפיכות דמים דכתי' ויקחו שני בני יעקב איש חרבו. נכשל בגילוי עריות דכתי' ותצא דינה בת לאה:
בבראשית רבה "רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר (בראשית כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, (בראשית כח, כ): אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, אֶלָא מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַּדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה".
רבי שמואל יפה אשכנזי מבאר - "שאין הבטחה לצדיקים בעוה"ז שהם יראים שמא יגרום החטא".
שאין הבטחה לצדיקים בעוה"ז שהם יראים שמא יגרום החטא:
ולכן יעקוב דאג שמא יגרום החטא לבטלה ולכן אמר בלשון ספק "אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י"!
דָּבָר אַחֵר, וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי עִילְאָי לֹא הִיא יִרְאָה לֹא הִיא צָרָה, אֶלָּא וַיִּירָא שֶׁלֹא יַהֲרֹג, וַיֵּצֶר לוֹ שֶׁלֹא יֵהָרֵג, אָמַר אִם הוּא מִתְגַּבֵּר עָלַי, הוֹרְגֵנִי, וְאִם אֲנִי מִתְגַּבֵּר עָלָיו אֲנִי הוֹרְגוֹ, הֲדָא הוּא וַיִּירָא שֶׁלֹא יַהֲרֹג וַיֵּצֶר לוֹ שֶׁלֹא יֵהָרֵג. אָמַר כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, תֹּאמַר שֶׁהוּא בָּא עָלַי מִכֹּחַ יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הוּא יוֹשֵׁב וּמְכַבֵּד אֶת הוֹרָיו, תֹּאמַר שֶׁהוּא בָּא עָלַי מִכֹּחַ כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁהֲרֵי כָּךְ אָמַר (בראשית כז, מא): יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, תֹּאמַר שֶׁמֵּת אוֹתוֹ זָקֵן וּבָא עָלַי לְהָרְגֵנִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית לא, ג): שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ. תֹּאמַר עַד כָּאן הָיוּ הַתְּנָאִים (בראשית כח, כ): וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה וְלֹא יוֹתֵר, אָמַר רַבִּי יוּדָן אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם (בראשית לא, ג): שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ, אַף עַל פִּי כֵן וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַּדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר (בראשית כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, (בראשית כח, כ): אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, אֶלָא מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַּדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר (שמות ג, יב): וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְאֵין דָּבָר רָע מַזִּיקָךְ, וּכְתִיב (שמות ד, כד): וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן, אֶלָּא שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַּדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין דְּצִיפּוֹרִין אָמַר (מלכים א א, לו): וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אָמֵן כֵּן יֹאמַר, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (דברי הימים א כב, ט): הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה, אֶלָּא אָמַר הַרְבֵּה קָטֵיגוֹרִין יַעַמְדוּ מִכָּאן וְעַד גִּיחוֹן.
Another matter, “Jacob was very frightened and distressed” – Rabbi Yehuda ben Rabbi Ilai said: The fright and the distress are not the same. Rather, he was frightened lest he kill, and distressed lest he be killed. He said: ‘If he overcomes me, he will kill me, and if I overcome him, I will kill him.’ That is: He was frightened lest he kill, and distressed lest he be killed. He said: ‘All these years, he [Esau] has been residing in the Land of Israel; say that he comes against me by virtue of his residence in the Land of Israel. All these years, he has been residing and honoring his parents; say that he comes against me by virtue of his honoring father and mother, as so he said: “The days of mourning for my father will approach” (Genesis 27:41). Say that this old man died and he will come against me to kill me.’ Rabbi Yehuda ben Rabbi Simon said: This is what the Holy One blessed be He said to him: “Return to the land of your fathers, to the land of your birth” (Genesis 31:3). Say that the stipulations were until here: “And He will protect me on this path” (Genesis 28:20), and not beyond that. Rabbi Yudan said: The Omnipresent said to him: “Return to the land of your fathers,” but nevertheless, “Jacob was very frightened”? Rather, from here [we learn] that there is no promise to the righteous in this world. Rav Huna said in the name of Rabbi Aḥa: “Behold, I am with you” (Genesis 28:15); “if God will be with me”? (Genesis 28:20). Rather, from here [we learn] that there is no promise to the righteous in this world. Rav Huna said in the name of Rabbi Aḥa: “He said: For I will be with you” (Exodus 3:12) and nothing evil will harm you, and it is written: “It was on the way, in the lodging, [the Lord encountered him and sought to kill him]” (Exodus 4:24). Rather, there is no promise to the righteous in this world. Rabbi Pinḥas said in the name of Rabbi Ḥanin of Tzippori: “Benayahu son of Yehoyada answered the king and said: “Amen; and so may the Lord, God of my lord the king, say” (I Kings 1:36). But is it not already stated: “Behold, a son is born to you, he will be a man of rest” (I Chronicles 22:9) – rather, he said: ‘Many adversaries may arise from here to Giḥon.’
הרמב"ן גם כן מסביר על דרך הפשט שלא חשש יעקוב שההבטחה תבוטל אלא שהלשון "אם" יכולה להיאמר על כול דבר שאינו בהווה שעתיד להיות.
לדוגמא,
"עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי" - כתוב בפסוק "אם" אבל המשמעות כמובן שהקב"ה בסוף יקיים השאלה היא מתי יגיע העת שהוא יעשה זאת.
"וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" - כתוב בפסוק "אם" אבל המשמעות כמובן "וכאשר יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" שיגיע היובל בעתיד.
ולבסוף פירוש הפסוק הוא שכאשר יבוא העת שיתקיים התנאי - "אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י" (בראשית כ"ח, כ), אז יתקיים המעשה - "וְהָיָ֧ה יהוה לִ֖י לֵאלֹהִֽים" (בראשית כ"ח, כ"א, הפסוק הזה אינו תנאי הנדר אלא המעשה! ראה רמב"ן על הפסוק).
אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ח:כ') אִם יִשְׁמֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחַנִי. וְטַעַם הַתְּנַאי, שֶׁלֹּא יִגְרֹם הַחֵטְא. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ו:ב'), רַב הוּנָא בְּשֵׁם ר' אַחָא, כְּתִיב "הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" וּכְתִיב "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי", אֶלָּא מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְיִתָּכֵן עוֹד עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁאֵין הַסָּפֵק בַּדָּבָר, אֲבָל בְּכָל הֶעָתִיד יֹאמַר הַכָּתוּב כֵּן, כְּמוֹ "עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי", וְכֵן "וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר לו ד), אִם יָבֹא הָעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַתְּנַאי אָז יִתְקַיֵּם הַמַּעֲשֶׂה, כְּלוֹמַר בְּבוֹאוֹ:
IF (‘IM’) G-D WILL BE WITH ME. Rashi comments: “If He will keep for me these promises which He made to me.” The reason for the condition is lest the sin cause the abrogation of the promises. And so the Rabbis said in Bereshith Rabbah, “Rabbi Huna said in the name of Rabbi Acha, ‘And behold, I am with thee, and yet it is written, If G-d will be with me! However, from here you infer that there is no assurance to the righteous in this world.’”In line with the simple meaning of Scripture it is further possible that the word im does not indicate a doubt in the matter, but such is the way of Scripture when referring to future events, such as: until ‘im asithi’ (I have done). And so also: ‘Ve’im’ there shall be the jubilee of the children of Israel. In all these cases it means if there will come a time when the condition is satisfied, then the deed will be fulfilled, that is to say, ve’im does not mean “if it occurs,” but rather “when it occurs.”
אפשר גם לפרש על פי הרב יהודה לייב הלוי אשלג שכותב בסיפרו הסולם על ספר הזהר שיעקוב אומר "חלום חלמתי, והחלומות מהם שהם אמיתים ומהם שאינם אמיתים, ואם יתקיים, אז אדע שחלום אמיתי הוא".
ובכך מתרצים ש "אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י" הכוונה היא שאם יתקיים החלום (שלפי פרוש זה יעקוב קיבל בו את ההבטחה) אני אדע שהחלום אמיתי הוא.
וידר יעקב נדר וגו': אמר רבי יהודה כיון שהקב"ה הבטיח לו כל זה, שאמר לו, והנה אנכי עמך ושמרתיך וגו', למה לא האמין, אלא אמר, אם יהיה אלהים עמדי וגו'. ומשיב, אלא אמר יעקב, חלום חלמתי, והחלומות מהם שהם אמיתים ומהם שאינם אמיתים, ואם יתקיים, אז אדע שחלום אמיתי הוא. וע"כ אמר, אם יהיה אלהים עמדי וגו', כמו שחלמתי, והיה יהוה לי לאלהים, אני אהיה מושך ברכות ממבוע הנחל של הכל, שהוא בינה, למקום הזה שנקרא אלהים.
לסיכומו של דבר יש לנו שלושה תרוצים לשאלה "האם יעקוב נסתפק שהקב"ה עמו הרי יש בפסוק לשון "אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י" ולשון "אם" הוא לשון ספק?"
1. יעקוב לא הסתפק אם הקב"ה יהיה עמו לאחר שהבטיחו אלא הוא חשש שמא ההבטחה עצמה תתבטל. כי חשש שמא יגרום החטא ויתמעטו זכויותיו ולא יתקיים ההבטחה.
2. לא חשש יעקוב שההבטחה תבוטל אלא שהלשון "אם" יכולה להיאמר על כול דבר שאינו בהווה שעתיד להיות.
3. הכוונה היא שאם יתקיים החלום אני אדע שהחלום אמיתי הוא.