Save " כללי הוראה ד. ראשונים ואחרונים "
כללי הוראה ד. ראשונים ואחרונים
This is a direct transpilation of the mareh mekomos from Klallei Horaah series by Rav Yitzchak Berkovits. The original PDF was a bit hard to read and not all sources were attached. These sheets aim to fill in the gaps. I do not take any credit for putting these together. The original PDFs - as well as the audio recordings can be found at https://www.thejerusalemkollel.com/2019/01/07/klalei-horaah/
כללי הוראה ד. ראשונים ואחרונים
ראינו את שלשלת הקבלה של יהדות ספרד דרך גאוני בבל - ורבינו חושיאל שנחטף ונמכר - רבינו חננאל בנו (שממנו ואילך היא תקופת הראשונים) - הרי״ף, הר״י מיגאש, רבינו מימון, ובנו הרמב״ם -וכך נמשכה מסורת תושבע״פ איש מפי איש דור אחר דור עד לגירושה של יהדות ספרד בסוף ,המאה ה-51׳.
ר׳ יוסף קארו הי׳ ממגורשי ספרד (בילדותו). בהקדמה לספרו ,בית יוסף׳ על הטור תיאר איך יהודי בן דורו לומד תושבע״פ כדי להגיע להלכה למעשה -
1. הקדמת ר׳ יוסף קארו לספר בית יוסף ,...ודיניה׳, ,ואם יאמר ...קצבה׳
האחרונים לא קבלו תושבע״פ איש מפי איש, אלא למדו מתוך כתבי יד של ספרי הראשונים ועיינו בפירושיהראשונים על הגמ׳ - ובסוף נשארו עם כמה דיעות בכל הלכה ולא ידעו איך להכריע.
(א) ברוך יי' אלהי ישראל אשר ברא עולמו לתכלית האדם ומכל מין האדם בחר לו עם סגולה יעקב חבל נחלתו ומרוב אהבתו לעם קרובו קרבנו לפני הר סיני והנחילנו על ידי מבחר המין האנושי משה רבינו ע"ה תורה ומצות חוקים ומשפטים צדיקים לטוב לנו למען נלך בדרכיו ונמצא חן בעיניו. ויהי כי ארכו לנו הימים הורקנו מכלי אל כלי ובגולה הלכנו וכמה צרות צרורות תכופות וצרות זו לזו באו עלינו עד כי נתקיים בנו בעונותינו ואבדה חכמת חכמיו וגו' (ישעיה כט יד) ואזלת יד התורה ולומדיה כי לא נעשית התורה כב' תורות אלא כתורות אין מספר לסבת רוב הספרים הנמצאים בביאור משפטיה ודיניה...
(ב) ואם יאמר אדם בכל דין שיצטרך לחקור שרשו ומוצאו בדברי הגמרא והמפרשים והפוסקים כולם יכבד הדבר עליו מאד. כל שכן כי ילאה למצוא הפתח לדעת מקום הדין בתלמוד. כי עם היות שזיכנו הקב"ה לביאור הרב המגיד ז"ל ולחיבור רבינו ירוחם המורים לנו מקומות הדינים בתלמוד. המעיין בהם יבחין ויכיר חסרונו אם לא יהיה לו היקף גדול בתלמוד. וגם במקומות רבים יחפש ולא ימצא בדבריהם מורה מקום לאותו הדין. אם מגיד המשנה להיות הדין ההוא שלא על פי גירסת הרמב"ם ז"ל או שטתו. ואם רבינו ירוחם להיותו מקצר לפעמים מלהביא כל הדיעות הנאמרות בדין ההוא. אם להיותו כותב המורה מקום בקצת מקומות דרך כלל והמקום שמורה אליו הדין ההוא אינו חוזר אלא לחלק או חלקים מהכלל ההוא ולא לשאר. וילאה המעיין לבקש כל החלקים במקום ההוא אשר הורה אליו ולא ימצא. והגם כי ידע מקום הדין בגמרא יצטרך לעיין כל הסוגיא ההיא עם פירוש רש"י ותוספות ואח"כ לעיין בדברי הרי"ף והרא"ש והר"ן והמרדכי ואח"כ לעיין בהרמב"ם ושאר פוסקים וגם בדברי תשובות הגדולים הנמצאות אצלו לדעת אם הדין ההוא מוסכם מהכל או אם יש בו מחלוקת וכמה מחלוקות בדבר וכדברי מי ראוי להכריע. וזה דבר מבואר בעצמו שהוא דבר שאין לו קצבה:...
2. שם ,על כן ...הפוסקים׳, ,נמצא ...לעמוד עליה׳
ר׳ יוסף קארו קיבץ שיטות הראשונים בכל ענין בהלכה וסדרן ע״פ סדר הטור כדי להקל על הלומד. ובנוגע לפסק הלכה-
(ה) על כן אני הדל באלפי יוסף במוהר"ר אפרים במוהר"ר יוסף קאר"ו זלה"ה קנאתי לה' צבאות ונערתי חצני לסקל המסילה והסכמתי לחבר ספר כולל כל הדינים הנוהגים בביאור שרשיהם ומוצאיהם מהגמרא עם כל חילוקי סברות הפוסקים איש לא נעדר. ולא ראיתי לעשות ספר זה חיבור בפני עצמו כדי שלא אצטרך לכפול ולכתוב דברי מי שקדמני ולכן הסכמתי לסמכו לאחד מהפוסקים המפורסמים. ועלה בדעתי לסמכו לספר הרמב"ם ז"ל להיותו הפוסק היותר מפורסם בעולם. וחזרתי בי מפני שאינו מביא אלא סברא אחת והייתי צריך להאריך ולכתוב סברות שאר הפוסקים וטעמם. ולכן הסכמתי לסמכו לספר ארבעה טורים שחבר הרב רבינו יעקב בן הרא"ש ז"ל כי הוא כולל רוב דעות הפוסקים:
(ז) נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש"י והתוספות והר"ן ופסקי הרי"ף והרא"ש והמרדכי והרמב"ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבלי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב"ץ וספר העיטור ונמקי יוסף וסמ"ג וסמ"ק וארחות חיים ותורת הבית והגהות אשירי וספר המנהיג והאגור וספר בעלי הנפש להראב"ד ותשובות הרא"ש והרשב"א והר"י בר ששת וה"ר שמעון בר צמח ומהר"י קולון ותרומת הדשן. כל דבריהם מבוארים היטיב. ובקצת מקומות מאמרי הזוהר:
(ח) ולהיות כי כבר נודע שהרא"ש והמרדכי וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהות מיימון כולם נמשכים אחר דברי התוספות על הרוב לכן אם בקצת מקומות לא אכתוב דעתם אל יחשדנו שומע כי כשאני כותב דעת התוספות איני צריך לכתוב דעת הקדושים הללו שסתמם כפירושם. והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אע"פ שאני יודע שהיא תשובת הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה:
3. שם ,ועלה בדעתי ...מקום שנהגו׳
הב״י טוען שאין לנו היכולת להכריע בין הראשונים (על סמך מה נקבע שמסורת אחת יותר מדוייקת ממסורת אחרת?) וחידש ענין ההכרעה ע״י רוב מתוך שלושת עמודי ההוראה מבין הראשונים: הרי״ף, הרמב״ם,והרא״ש. בדרכו של הב״י ישנם שלשה חידושים גדולים- א. שדין אחרי רבים האמור בסנהדרין כשיושבים יחדו נושאים ונותנים יחד בענין כדי ללבן את ההלכה -שייך גם בנוגע לספרים מודפסים של ראשונים שלא חיו באותה תקופה ולא התקיים שום משא ומתן ביניהם, ב. שאפשר להכריע את ההלכה ע״פ רוב מתוך קבוצה מצומצמת מבין הראשונים (שהרי ייתכן מאד ורוב הראשונים פסקו שלא כמו הרוב מבין הרי״ף הרמב״ם והרא״ש) וג. זה שקבע שעמודי ההוראה מבין הראשונים הם הרי״ף הרמב״ם והרא״ש (ולא מנה את רש״י ובעלי התוס׳ ביניהם.)
(י) ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות כי זהו התכלית להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות הנה התוספות וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדיעות. ומי זה אשר יערב לבו לגשת להוסיף טענות וראיות. ואיזהו אשר ימלאהו לבו להכניס ראשו בין ההרים הררי אל להכריע ביניהם על פי טענות וראיות לסתור מה שביררו הם או להכריע במה שלא הכריעו הם. כי בעונותינו הרבים קצר מצע שכלינו להבין דבריהם כל שכן להתחכם עליהם. ולא עוד אלא שאפילו היה אפשר לנו לדרוך דרך זה לא היה ראוי להחזיק בה לפי שהיא דרך ארוכה ביותר:
(יא) ולכן הסכמתי בדעתי כי להיות שלשת עמודי ההוראה אשר הבית בית ישראל נשען עליהם בהוראותיהם הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל אמרתי אל לבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעת אחת נפסוק הלכה כמותם אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם חולקין על הדעת ההוא ולכן פשט המנהג בהיפך:
(יב) ומקום שאחד מן הג' העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא והשני עמודים הנשארין חולקין בדבר הנה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו אל מקום אשר יהיה שמה הרוח רוח אלהי"ן קדישין ללכת נלך כי אל הדעת אשר יטו רובן כן נפסוק הלכה:
(יג) ובמקום שלא גילה דעתו שום אחד מן הג' עמודים הנזכרים נפסוק כדברי החכמים המפורסמים שכתבו דעתם בדין ההוא. ודרך זו דרך המלך נכונה וקרובה אל הדעת להרים מכשול:
(יד) ואם בקצת ארצות נהגו איסור בקצת דברים אע"פ שאנו נכריע בהפך יחזיקו במנהגם כי כבר קבלו עליהם דברי החכם האוסר ואסור להם לנהוג היתר כדאיתא בפרק מקום שנהגו (פסחים נא א):
I had the idea that after all the study I would decide the halacha and adjudicate between the various arguments. This is the purpose - for us to have a single Torah and standardized law. However, I realized that if I was to decide between the jurists using talmudical arguments and proofs - then Tosafot, Ramban, Rashba and Ran are full of such arguments and proofs in support of each position. Who is ready to come forward and add arguments and proofs? Who dares place his head between the mountains, mighty mountains, to decide between them using arguments and proofs to undo what they clarified or to decide what they left undecided. For on account of our many sins, our gray matter is too thin to understand their words and certainly not to place our wisdom above them. Even if we were able to trod such a path it would not be appropriate to do so as it is much too long.
והנה, באותה תקופה כיהן ר׳ משה איסרליש כרבה של קראקוב בפולין (רוב יהודי אשכנז - גמרני׳ה - גלו לפולין אחרי הפוגרומים במאה ה-51) וגם הוא רצה לעזור ליהודי הפשוט בקביעת ההלכה -
4. הקדמת הרמ״א לספר דרכי משה ,...קטנתי׳ ,אמרו לי ...להגהות׳
הרמ״א כתב חידושיו (סידור ובירור דברי הראשונים) בצד דברי הטור וכמו שעשה ר״י קארו, ולא ידע הרמ״א על ספר בית יוסף-
5. שם ,ובהגיע ...רמוזים׳
בראותו את ספר בית יוסף נבהל הרמ״א - שכל עמלו הי׳ לחנם!
6. שם ,ואת תפלתי ...מגלים׳ ,כי ידוע ...ושגגתי׳
הרמ״א ראה לנכון לכתוב הגהות לספר ב״י באשר הב״י הכריע ע״פ רוב מתוך ג׳ ראשונים, והרמ״א הכריע ע״פ בתראי - אחרוני הראשונים שראו את כתבי קדמוניהם בנוסף למה שקבלו על פה - ובחרו במסורת הכי מדוייקת. ויוצא שגם הב״י וגם הרמ״א שללו מהאחרונים את היכולת לבחור מבין השיטות בראשונים וקבעו את ההלכה ע״פי הכרעה -הב״י ב׳ מתוך ג׳ - והרמ״א בתראי.
גישה אחרת לגמרי היתה לעוד א׳ מגדולי אותה תקופה - ר׳ שלמה לוריא
7. הקדמת מהרש״ל לספר ים שלמה למס׳ חולין ,חדש ...לזקנים׳
הרש״ל התריע קודם כל על קביעת הב״י שאין בעלי התוס׳ מעמודי ההוראה
8. שם ,ולא זו ...בתלמוד׳
הרש״ל קבע שעלינו לבחור מבין שיטות הראשונים ע״פ ראיות מהגמרא והתוספתא. תלמידו, מהר״ל מפראג הלך בעקבותיו וכתב -
9. נתיבות עולם למהר״ל מפראג נתיב התורה פרק ט״ו ,כי עיקר ...הדעת׳, ,כי יותר...׳
המהר״ל טוען שקביעת ההלכה ע״י רוב - וכ״ש ע״י קריאה בליקוט הלכות- איננה חכמה וממילא איננהתורה, ועדיף להורות ע״י עיון בש״ס וראשונים כמ״ש הרש״ל -ואפי׳ אם נגיע למסקנא שהיא כנגד האמת-מלקבוע הלכה דרך ספר ליקוט הלכה.
וא״כ יש לנו ב׳ דרכים בהלכה - הכרעה (אי כב״י - רוב, אי כרמ״א - בתראי) והוראה דהיינו ללמוד את הסוגיא ולבחור בשיטת הראשונים אשר סוגיית הגמ׳ משמע כמותה (לפי ראות עיני הלומד).
(מה) ...כי עיקר התורה כאשר הוא מורה הלכה למעשה, ודבר זה ראוי שיהיה יוצא מן התורה, אשר התורה היא שכלית. ודבר זה הוא התלמוד, שהוא שכלי, ומזה ראוי שיהיה יוצא ההלכה למעשה. ודבר זה בודאי קיום העולם, שעומד על התורה. ולפיכך התנאים שמורים הלכה מתוך המשנה הם מבלי עולם. (מו) אבל בדור הזה, אם היו פוסקים הלכה מתוך המשנה, היה זה די, כי המשנה היא ראשית לתלמוד, והתחלה אליו. אבל אין פוסקין הלכה מתוך המשנה, שהיא עשויה לתלמוד, כי התלמוד הוא פירוש המשנה, רק שהם פוסקים הלכה מתוך הפסקים אשר נתחברו להורות הלכה למעשה, ולא נעשו ללמוד אותם, רק לפסוק מהם, ודבר זה יותר רחוק מן הדעת....
(מז) כי יותר ראוי ויותר נכון שיהיה פוסק מתוך התלמוד. ואף כי יש לחוש שלא ילך בדרך האמת, ולא יפסוק הדין לאמיתו, שתהיה ההוראה לפי האמת, מכל מקום אין לחכם רק מה שהשכל שלו נותן ומבין מתוך התלמוד. וכאשר תבונתו וחכמתו תטעה אותו, עם כל זה הוא אהוב אל השם יתברך כאשר הוא מורה כפי מה שמתחייב מן שכלו. ואין לדיין רק מה שעיניו רואות (סנהדרין ו:), והוא יותר טוב ממי שפוסק מתוך חבור אחד, ולא ידע טעם הדבר כלל, שהולך כמו עיור בדרך. (מח) ובאולי יאמר, אם כן בדור הזה שאינם בקיאים בתלמוד, ולא ידעו אותו, איך נפסק הלכה. הלא בודאי קשה הוא דבר זה שנשתכחה תורה, ואין אנו ראוים לפסוק הלכה. וכל זה מה שאין אחד חוזר על תלמודו להיות בקי ורגיל בלמודו, כמו שכתבנו למעלה גודל חסרוננו בתורה. עד כי יבא מורה צדקנו, ויסיר טפשות לבנו, ונפלאות מתורתו יראנו, אמן, וכן יהי רצון במהרה בימינו, אמן....
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור