הִלֵּל אוֹמֵר... וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה:
He used to say: do His will as though it were your will, so that He will do your will as though it were His. Set aside your will in the face of His will, so that he may set aside the will of others for the sake of your will. Hillel said: do not separate yourself from the community, Do not trust in yourself until the day of your death, Do not judge your fellow man until you have reached his place. Do not say something that cannot be understood [trusting] that in the end it will be understood. Say not: ‘when I shall have leisure I shall study;’ perhaps you will not have leisure.
שמא לא תפנה גם זה אזהרה...לכל אדם הטרוד בעסקיו, שכשיהיה לו פנאי קצת באמצע טרדותיו לא יאמר "מה אוכל ללמוד בזמן מועט כזה", אלא כשיהיה לי פנאי הרבה מעסקי אשנה ואלמוד, שמא לא תפנה,
והרביעית - שעה הפנוייה שאבדת, הוא חלק קטן מחייך שמחובר כולו מחלקים קטנים כאלה, וע"י התרשלותך לא ישוב עבודתך זאת לך לעולם:
אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה. כי לא תדע מה ילד יום וגם למחר יקראו לך כי חדשות הם מגידים ותצטרך ללכת בדרכיהם כי אין מחסור לענינים המתחדשים בכל יום ונמצאת יוצאת מן העולם בלא תורה. אלא עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי:
Do not say, "When I will be available I will study [Torah]," lest you never become available: Since 'you do not know what a [new] day will [bring]' and 'they will also call you tomorrow,' since they will speak new matters and you will have to follow their paths. As there is no lack of new matters [requiring your attention] every day. And it will come out that you will leave the world without Torah [knowledge]. But rather you should 'make your Torah fixed' and your work flexible.
אחר שלבש טלית מצוייץ יניח תפילין שמעלין בקדש...
הגה מיהו אם תפילין מזומנים בידו ואין לו ציצית אין צריך להמתין על הציצית אלא מניח תפילין וכשמביאים טלית מעטפו [דברי עצמו]:
(1) The Laws of Tefillin in Detail. Containing 13 Se'ifim:After putting on one's tallit with tzitzit [on it], one should put on tefillin because [we do mitzvot] in ascending order of holiness. And those who put their tefillin and tallit bags [together] into one bag must take care not to place the tefillin bag on top so that they won't encounter them first and [subsequently] have to put them on before the tallit in order not to skip mitzvot. Rem"a: However, if one has the tefillin ready but does not have a tallit, he does not have to wait for a tallit, rather he puts on the tefillin. When they bring him a tallit, he puts it on [his (the Rem"a's) opinion].
(ז) אין צריך - מפני שאין משהין את המצוה אע"פ שי"ל שיעשה אח"כ יותר מן המובחר מצוה בשעתא חביבא וכן בתדיר ושאינו תדיר דקי"ל דתדיר קודם אם אין התדיר לפנינו א"צ להמתין:
(7) He does not have to wait - Because we don't delay doing a mitzvah. Even though one can argue that he'll be able to perform the mitzvah in the most optimal way later (ie. if he waits till he has tzitzis, he'll be able to put everything on in the proper order), [nevertheless] a mitzvah that can be done now is more beloved. Also, when a frequent practice and an infrequent practice clash, we hold that the frequent practice takes precedence [over the infrequent practice] - but if the frequent practice is not in front of me right now, there is no need to wait. ...
אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים:
הגה ודוקא אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחדש אז ממתינין עד מוצאי שבת אבל אם היא אח"כ אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו הלבנה ויעבור הזמן
(2) We should only bless regarding the moon on motza'ei Shabbat, when one is drunk and one's clothes are nice. Note: and this is specifically when motza'ei Shabbat is before the 10th of the Hebrew month, in this case we wait untill motza'ei Shabbat. However, if it's after this we don't wait to motza'ei Shabbat, lest there are 2 or 3 or 4 cloudy nights and the moon is invisible, and the time to bless passes. And when we bless the moon during the week, it's good to put on nice clothes (T"H chapter 35). We don't sanctify the moon before Tisha b'Av or before Yom haDin (Maharil), and when Yom Kippur goes out we bless it, since then we exist in a joyful state - but not when Tisha b'Av goes out, or any other fast (my own opinion), and we don't sanctify it on motza'ei Shabbat which falls on Yom Tov (Maharil, laws of Yom Tov). And one fixes their eyes and straightens their legs and blesses (Standing) (Tur) and says three times: "A good sign it will be for all of Israel, Blessed is your Creator etc." Note: and dances three times towards it, and says "Just as I dance, etc", and says "Fear and terror will fall on them, etc" (Shemot 15:16), and again backwards, "Like a stone they will be, etc" three times, and says to one's friend three times "Peace be upon you" (Hagahot haChadashot), and responding to this greeting is like saying it (Tur). And we are accustomed to say "David, King of Israel, lives and exists", since his kingdom is compared to the moon and will in the future be renewed like it. And the assembly of Israel will return and cleave to her Husband, who is the Holy Blessed One, the image of the moon who is renewed with the moon - as it is said, "A sword and a shield is God" (Tehillim 84:12), and therefore we make joys and dance in the sanctification of the month, which is an image of the joy of a wedding. (Bachya, parshat vayeishev, and my own opinion).
ואם שמע דבר חידוש מותר לכתבו כדי שלא ישכח...
9. If one heard a new insight, it is permitted to write it in order that he not forget. Similarly, if one saw a new book, it is permitted to copy if one would not find it to copy after the Festival.
(מז) ואם שמע דבר חידוש - ...ואפילו בלא טעם שכחה, כיון שבכל עת ורגע מוטל על האדם לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולתו, אין שייך לומר ימתין עד אחר יו"ט ואז יכתוב החידוש, דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר, דהיינו שיחדש אח"כ חידושים אחרים, ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד בתוך המועד, יצטרך ללמוד שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שחידש מכבר, וזה יבטלנו מלימוד חידושים אחרים באותה שעה, ואין לך דבר האבד גדול מזה, והעידו על הב"ח ז"ל שכתב חיבוריו בחוה"מ...
כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא -"המקום אשר אתה עומד עליו" היינו באותו מצב ובאותה שעה - "קודש הוא" דאפשר שרצון ד' הוא דוקא העבודה מאותה שעה הדחוקה, וכבר אמרו רבותינו ז"ל במדרש רבה (שה"ש פ"ה) הלומד תורה בצער נוטל אלף בשכרו, שלא בצער נוטל סאתים. ולפום צערא אגרא אמרו ז"ל . (חפץ חיים)
אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה
וידוע מה שמסביר הרבי מקוצק, אל תאמר לכשאפנה וירווח לי, אז אשנה הרבה, שמא לא תיפנה – שמא רצון ה׳ שתעבדהו באופן שלא תיפנה, ואף שבעקבות טרדותיך תשנה מעט – רוצה הוא וחפץ בכך שתשנה מעט מתוך שאינך פנוי ומוטרד, יותר מאשר תביא לו הרבה, כי כאמור מי כמוהו יודע מה הטוב והנצרך ביותר לשלימות האדם בעבודתו.
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" (לז, א)
"ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקדוש ברוך הוא: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה" (רש"י).
ביאור הענין נראה על פי ביאורו של ה"חדושי הרי"ם" על דברי התנא באבות (ב, ד): "ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה".
אומר התנא:..שמא מה שהקב"ה רוצה ממך הוא לראות אותך עובד אותו כשאינך פנוי! לעבוד אותו כשאתה פנוי זו לא חכמה גדולה. יש לו מספיק כאלו שעובדים אותו בראש פנוי. הוא רוצה לראות אותך עם קשיי התקציב שלך, עם צער גדול הבנים, עם דאגות הבריאות, ויחד עם זה עובד אותו.
ביקש יעקב לישב בשלוה. אמר לו הקב"ה: לא שלחתי אותך לעולם הזה בכדי לעבוד אותי בשלוה. זו לא ה"עבודה" שלך. העבודה שלך היא לעבוד אותי כשקשה!
(ז) הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃
(7) I adjure you, O maidens of Jerusalem,By gazelles or by hinds of the field:Do not wake or rouseLove until it please!
מפרש הרמב"ן (בס' אמונה ובטחון) , כשמגיע לאדם איזה התעוררות של יראה ואהבה לבורא ברוך הוא, אזי תיכף ומיד יראה לעשות לה כלי -להכיל את אהבת ה׳, כי 'חפץ', לשון 'כלי', והכלי הוא — קיום איזה מצווה וקבלה חדשה
