כל הימים יש להם דין מעיין לטהר בזחיל' הילכך גל שנתלש מהים ובו מ' סאה ונפל על האדם או על הכלים עלתה להם טבילה
All seas are considered springs, in that they purify even while flowing. Therefore, if a wave separates from the sea and has a volume of 40 se'ah and falls on a human or onto objects, the immersion counts for them.
הלכך גל שנתלש כו' פי' הלכך כיון דלימים יש דין מעיין א"כ גל זה מטהר דרך זחילתו משא"כ אם היה לו דין מקוה וק"ל:
הלכך גל שנתלש מהים ויש בו מ' סאה כו' לשון זה דיש בו מ' סאה ג"כ מל' המשנה הוא וצ"ע למ"ד דס"ל דבמעיין א"צ מ' סאה הא גל ג"כ מעיין שהוא נובע הוא כמ"ש שכל ימים דין מעיין יש להם וא"ל כיון שנתלש דין מקוה יש לו שהרי כתב הלכך גל כו' ונ"ל דס"ל דמ"ש ובו מ' סאה ל"ד קאמר אלא כאילו אמר שיעור שכל גופו עולה בו בפעם א' והוא דהצריך לומר כן בגל ה"ט משום דהייתי אומר כיון דהמים נפלו למעלה מראשו וירדו ממנו דרך מטה הו"א ליהוי סגי אפי' לא הוי בו שיעור שכל גופו עולה בו כיון דמ"מ דרך עמידתו נטבל תוך הגל בפעם א' ממעלה למטה קמ"ל דלא דעכ"פ שיעור כל גופו בעינן וק"ל:
וא"ת כיון דכל הימים יש להם דין מעיין ולהרמב"ם והראב"ד אף אדם מטהר בכל שהוא במעיין כדכתב רבינו בתחילת סי' זה א"כ גל שנתלש מן הים למה הצריכו מ' סאה. וי"ל דלא אמרו חכמים דכל הימים יש להם דין מעיין אלא לטהר בזוחלין אבל אין שוה למעיין לגמרי שיהא מטהר אף בכל שהוא אלא צריך מ' סאה בין לאדם בין לכלים. והכי משמע מלישנא דרבי יוסי במשנה דאמר כל הימים מטהרין בזוחלין אלמא דלענין זוחלין דוקא שוה למעיין אבל לא לטהר בכל שהוא וכן דייק לשון רבינו שכתב וכל הימים יש להם דין מעיין לטהר בזוחלין הלכך גל שנתלש מהים ובו מ' סאה וכו' אבל לא בפחות ממ' סאה.
ובו מ' סאה. ואע"ג דמעיין סגי לכלים טמאים בכל שהוא היינו במקום חבור המעיין אבל הכא שנתלש הגל צריך מ' סאה דכל שאינו מעיין ממש אינו מטהר בכל שהוא
תורת הבית הקצר שער המים שער יא
המעיין מטהר אפילו בזוחלין. במה דברים אמורים בזמן שלא הפסיק זחילתו מן המעיין, הפסיקוהו מן המעיין הרי אלו כמים הנוטפין לכל דבריו.
ומגל אין ראיה דשאני התם שהגל נתלש מעצמו וחיותו רב וגם נתלש מהים גופיה וגם כן דרך זחילתו אף שנתלש משא"כ הכא
...
הלכך העיקר דכשהופסק המעיין אין שם מעיין עליו אף בזוחלין אלא דין נוטפים יש לו:
אבל אם הטביל בגל כשהוא באויר קודם שיפול על הארץ אע"פ שיש בו מ' סאה או שזרק כלים באמצעית הגל שהוא עשוי ככיפה לא עלתה להם טבילה:
But if one immersed in a wave while it was in the air before it fell to the ground, even if it has a volume of 40 se'ah, or if one threw objects into the middle of the wave when it is shaped like a dome, the immersion has not counted for them.
כשהוא באויר. דצריך שיהא דומיא דמעיין ומקוה שאין דרכן להיות באויר. רש"י:
אֵין מַטְבִּילִין בְּגַל כְּשֶׁהוּא בָּאֲוִיר קֹדֶם שֶׁיִּפּל עַל הָאָרֶץ וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה. לְפִי שֶׁאֵין מַטְבִּילִין בְּזוֹחֲלִים קַל וָחֹמֶר בָּאֲוִיר. הָיוּ שְׁנֵי רָאשֵׁי הַגַּל נוֹגְעִין בָּאָרֶץ מַטְבִּילִין בּוֹ וְאֵין מַטְבִּילִין בַּכִּפָּה שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֲוִיר:
One may not immerse in a wave when it is in the air before it falls on the earth even if it contains 40 se'ah of water. The rationale is that just as we do not immerse in water that is flowing, how much more so do we not immerse in water that is in the air. When the two ends of a wave are touching the earth, we can immerse in it. We do not, however, immerse in its crest, because that water is in the air.
ומה שכתב לפי שאין מטבילין בזוחלין, לא בים הגדול קאמר אלא ה"פ אויר יותר גרוע מזוחלין ומאן דחזי דמטביל באויר בגל הנתלש מן הים אתי להטביל בזוחלין דנוטפין דאמרי מסתייא לגרועי נוטפין ממעיין חד דרגא לומר דאין מטבילין באויר דנוטפין אבל בזוחלין דנוטפין שפיר דמי ולפיכך גזרו שלא יטביל באויר דגל שנתלש מן הים כדי שיהא היכר בדבר דהשתא ליכא למיחש לטעותא כלל דכולי עלמא ידעי דנוטפין גריעי ממעיין וכי גרעי ליה חד דרגא ממילא משמע להו דאין מטבילין בזוחלין ואע"פ שאין זה מבואר יפה בדברי רבינו מ"מ כיון שאם באנו לומר שהוא ז"ל מחלק בין ים הגדול לשאר ימים לענין טבילת טמאים אינו מבואר בדבריו וגם יש בו כמה דוחקים וקושיות כמו שכתבתי אפילו אם היינו יכולים ליישבם בדוחק נראה לי דמוטב לאחוז בדרך זו להשוות דעתו עם דעת הפוסקים מלאחוז בדרך האחרת דמשוינן ליה חולק עלייהו
חידושי ר' חיים הלוי הלכות מקוואות פרק ט
דהנה בחגיגה דף י"ט תניא מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין לפי שאין מטבילין באויר, והיינו משום דבעינן דומיא דמעין שהוא בארץ, וכדאיתא בספרא פ' שמיני דדרשינן מה מעין שעיקרו בקרקע אף מקוה שעיקרו בקרקע, אכן ברמב"ם פ"ט מהל' מקואות הי"ח ז"ל אין מטבילין בגל כשהוא באויר קודם שיפול על הארץ ואף על פי שיש בו מ' סאה לפי שאין מטבילין בזוחלין ק"ו באויר, הרי דלדעת הרמב"ם כל שנתלש אינו מטהר עוד בזחילה