אָמַר רַב חִסְדָּא: רְבִיעִית שֶׁל תּוֹרָה אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם בְּרוּם אֶצְבָּעַיִם וַחֲצִי אֶצְבַּע וְחוֹמֶשׁ אֶצְבַּע. כִּדְתַנְיָא: ״וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ״ — שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַמַּיִם. ״בַּמַּיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה. ״אֶת כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן?
Rav Ḥisda said: The quarter-log measurement of the Torah is two fingerbreadths by two fingerbreadths in volume, by the height of two fingerbreadths and one half fingerbreadth and one-fifth of a fingerbreadth. This statement is as it was taught in a baraita concerning a ritual bath, about which the verse states: “And he shall bathe all his flesh in the water” (Leviticus 15:16), from which the Sages expounded: This phrase teaches that there should be nothing interposing between one’s flesh and the water. The expression “in the water” indicates that the verse is referring to a specific body of water, i.e., in the water of a ritual bath. The phrase “all his flesh” teaches that one must immerse in water that his whole body can enter at once. And how much is that?
אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים שִׁיעוּר מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
A cubit, by a cubit, by a height of three cubits. And the Sages measured the measure of the water necessary for a ritual bath at forty se’a.
וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָאֵיפָ֖ה הֽוּא׃ {פ}
The omer is a tenth of an ephah.
שיעור כמות לישת המצות. ובו ג סעיפים:אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה שהיא מ"ג ביצים וחומש ביצה בינונים והוא עשרון וכן ישער אותה ימלא כלי מים ויערה המים ממנו לכלי אחר ואחר כך יתנו בו מ"ג ביצים ויחזיר בו המים שעירה ממנו והמים שיותירו יתנם בכלי אחר והכלי המחזיק אותם הוא המדה למלאותו מקמח והמדה מחוקה ולא גדושה ושיעור' מקמח חטה מצרית תק"כ דרהם מצריים בקירוב: הגה ולא ידחק הקמח במדה דא"כ לא ילוש יפה וטוב לומר בשעת נתינת הקמח למדה שעושה לשם מצוה (מהרי"ל):
THE MAXIMUM PROPORTION OF DOUGH WHICH CAN BE KNEADED FOR MATZAH One should not knead a large dough on Pesach to the extent that it requires Challah tithes. This is 43 1/5 average eggs or an 'Isaron'. To measure this, one should fill a vessel with water and pour the water from it into another vessel and afterwards he should place in 43 eggs and return the water to it and what remains [of the water] should be placed in another vessel and that if the vessel holds it, it can now be relied upon [for making the maximum amount of dough for a Matzah] as the measurement [of the vessel] when filled [is the maximum proportion] of flour. The metric should be filled level and not piled and translates to approximately 520 'draham' of Egyptian wheat flour.REMA: and one shouldn't pressure the flour metric because if one does, one may not knead well and ideally one should say 'Leshame Mitzvah'[for the purpose of the Mitzvah] when placing the flour into the metric (MAHA"RIL)
שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו י"ד סעיפים:אין חייב בחלה אלא חמשת מיני תבואה ואין חייב אלא חמשת רבעים ומדה שמחזקת מ"ג ביצים וחומש ביצה ממלאים אותה קמח ואותו קמח הוא שיעור חלה וכשממלאים המדה קמח תהיה מחוקה ולא גדושה והיאך ישערו לדעת שהיא מחזקת מ"ג ביצים וחומש נתבאר בטור א"ח (ועיין בא"ח סי' תנ"ו) ומשקל חמשת רבעים קמח הוא תק"כ דרה"ם מקמח חטים שבמצרים:
ביאור הלכה סימן רעא
ל רביעית - עיין במ"ב והנה הגאון צל"ח פרק ערבי פסחים דף קט"ז כתב שטרח ומדד שעור קמח לחלה ע"פ שעורו של הרמב"ם פ"ו מבכורים שהוא שעורו של רב חסדא בגמרא ע"פ חשבון מ' סאה למקוה ושוב מדד שעור חלה ע"פ מה שהפילו מ"ג ביצים מן המים כמ"ש בטוש"ע א"ח סי' תנ"ו והיה הכלי הראשון מחזיק שני פעמים כפי שעור הזה ע"כ שפט הגאון ז"ל שע"כ הביצים נתקטנו במחצית ממה שהיו בימים הקדמונים וא"כ כל שעורנו הן בשתיית רביעית שאנו משערים ביצה ומחצה וכן שעור חלה של מ"ג ביצים וכן אכילת כזית מצה ומרור שאנו משערים כחצי ביצה הכל הוא הטעאה וצריך להיות בכפל ע"ש שהאריך להוכיח דשעורי האצבעות לא נשתנו להתקטן בזמננו מכפי מה שהעתיק הרמב"ם וע"כ דרק הביצים נתקטנו. ולענ"ד אף דקושיתו היא קושיא גדולה וחמורה על שעורנו אבל לנגד שיטתו יש ג"כ קושיא חמורה והוא דהנה בסוגיא דיומא דף פ' מוכח דשעור כמלא לוגמיו משני הצדדים באדם בינוני הוא יותר מרביעית ע"ש בתוד"ה ה"נ וכ"כ הר"ן וש"פ ואי ס"ד דשעור רביעית בזמננו הוא כפלים דהיינו שעור ג' ביצים שלנו א"כ כמלא לוגמיו באדם בינוני משני הצדדים הוא יותר מג' ביצים [דהא הוכיח הצל"ח דאף בזמנינו לא נתקטן האדם באצבעותיו ממה שהיה מקודם וא"כ פשוט דכה"ג ביתר אבריו] וזה כבר בחנתי ונסיתי בכמה אנשים בינונים המלא לוגמא שלהם משני הצדדים ועלה לכל היותר רק עד שני ביצים בינונים בקליפה שלהם הרי דביצים שלנו לא נתקטנו כ"כ רק איזה שעור קטן לבד [או אפשר דהאמת הוא כפי שיטת הר"ן שהובא בב"י בסימן תרי"ב דמלא לוגמיו מצד אחד הוא פחות מרביעית ולא קים לן בשעורו כמה ע"ש וא"כ אפשר דהוא יותר מרוב רביעית והוא כשעור ביצה וממילא משני הצדדים הוא כשעור שני ביצים] וע"כ צע"ג בענין השעורים שכאשר נבא לבחינה אנו רואים ששני השיעורים סותרים היינו השעור רביעית ששיער רב חסדא [בפסחים ק"ט] ע"פ חשבון מ' סאה למקוה והוא מוסכם להלכה בפוסקים ולפי מה שמדד הצל"ח וגם הגאון חתם סופר [בתשובה קכ"ז או"ח] הוא מחזיק ג' ביצים בינונים שלנו עם הקליפה ולפי מה דמוכח בגמ' דיומא הנ"ל לא יחזיק לכל היותר כ"א שני ביצים. ולמעשה נראה דלענין דאורייתא כגון כזית מצה בליל פסח בודאי יש להחמיר כדבריהם וכן לענין קידוש של לילה דעיקרו הוא דאורייתא ג"כ נכון לחוש לכתחלה לדברי הצל"ח הנ"ל וכן בחתם סופר מחמיר ג"כ לענין רביעית כדבריו [ומיהו לענין קידוש שחרית ולשאר כוס של ברכה יש לסמוך על מנהג העולם שנוהגין כמבואר במ"א ופמ"ג וש"א] ועכ"פ יראה לכתחלה שיחזיק הכוס כשני ביצים עם הקליפה וכנ"ל. ודע עוד דאפילו לדברי הצל"ח שהכוס צריך להחזיק כג' ביצים שלנו מ"מ לענין שתית הכוס בודאי יש לסמוך להקל שלא ישתה אלא כמלא לוגמיו דידיה אף שלא יעלה כ"א עNB ד קרוב לשליש הכוס וכמו שפסק בדה"ח דלכל אחד כמלא לוגמיו דידיה משערינן ואף שפקפקנו לעיל בענין זה על דבריו מ"מ תרי חומרי לא עבדינן וע"כ מי שאין לו יין כ"כ ישתה רק כמלא לוגמיו דידיה והיותר ישייר עד למחר ובשחרית יכול לקדש על כוס של קטן מזה וכמ"ש למעלה:
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן סו
והנה אני מדדתי בהרבה ונמצא אמה של תורה על מדת אינטשעס כ"א ורביע אבל מספק קצת יש לנו להחמיר במקוה עד כ"ד אינטשעס האמה אף שלדעתי היא חומרא יתירה כי יותר מכ"ג לא מצאתי איש שיש להחשיבו לבינוני שיהיה אצבעו גדול כ"כ אבל מ"מ במקוה יש להחמיר עד כ"ד האמה. ובכלל אין לצמצם וטוב שיהיה הרבה יותר מהשיעור.
אך זה אמת כי מדת הביצים נתקטנו כדאיתא בצל"ח אבל לא האנשים כדהוכחתי וממילא אין להשגיח על מדת הביצים אלא על מדת האצבעות שהוא הרבה יותר. ומאחר שחזינן שהביצים נתקטנו יש לחוש שגם השעורים נתקטנו וממילא אין להשגיח על שיעור שעורים שברמב"ם שבהלכות ס"ת וגם אפשר שאדרבה נתגדלו דאין הכרח שהשינוי הוא רק להתקטן דאפשר גם שיהיה שינוי להתגדל דכיון שאפשר שיהיה שינוי בין הדורות אפשר שיהיה שינוי לשני הצדדין. ועיין בחת"ס או"ח סי' קכ"ז וסי' קפ"א, ויש לדון בדבריו ואין פנאי להאריך.
בית יוסף יורה דעה סימן רא
וכתב עוד בשם הראב"ד (בעלי הנפש שער המים עמ' קט) דבאמה בת ששה טפחים משערינן למקוה. וכתב עוד דבעינן אמה שוחקת וכן מוכח בפרק קמא דעירובין (ג:) שכל שיעורי תורה להחמיר וכתב הרשב"א (עבה"ק ש"א סו"ס ג) דשוחקת יתרה על העצבה חצי אצבע ולמדה מדאמרינן בפרק על אלו מומין (בכורות לט: מ.) שתי אמות היו במקדש אחת יתרה על של משה חצי אצבע וכן אמרינן בפרק שתי הלחם (מנחות צח.) ובפרק כיצד צולין (פסחים פו.) והיא במשנה בפרק י"ז דכלים (מ"ט) [בדק הבית] ולפי זה צריך שיהיה בתשבורת המקוה ארבעים וארבעה אלף וקי"ח אצבעות וחצי אצבע [עד כאן]:
בית יוסף יורה דעה סימן רא
וכתב עוד שיעור אמה על אמה ברום שלש אמות צריך שיהיו המים מועקה יותר גדולה משיעור זה שכשיכנס הטובל ויתפחו המים שישארו במקוה ארבעים סאה וכן כתב רבינו יהונתן (שבועות ה: ד"ה או) עכ"ל ופשוט הוא:
דיני המקוה ומימיו. ובו ע"ה סעיפים:אין האשה עולה מטומאתה ברחיצה במרחץ ואפילו עלו עליה כל מימות שבעולם עדיין היא בטומאתה וחייבים עליה כרת עד שתטבול כל גופה בבת אחת במי מקוה או מעיין שיש בהם מ' סאה ושיעורה אמה על אמה על רום שלש אמות במרובע באמה בת ששה טפחי' וחצי אצבע ואם הוא רחב יותר ואינו גבוה כל כך כשר אם יכולה להתכסות כל גופה בהן בבת אחת וצריך שיעלה בתשבורת מ"ד אלף וקי"ח אצבעות בגודל ועוד חצי אצבע (ד"ע בב"ה) וצריך שיהיה החריץ שבו המים גדול יותר משיעור זה כדי שכשתכנס הטובלת ויפחתו המים ישארו שם מ' סאה (תוס' פ' ערבי פסחים):
Laws of Mikveh and its water. Containing 75 sections: The woman does not rise up from her impure status through washing in a bathhouse, and even if all the waters in the world passed over her, she is still in her impurity, and those (who have sex with her) are deserving of spiritual excision, until she immerses her whole body at once in the waters of a mikveh or spring which has the volume of 40 se'ah, with a size of one amah by one amah and a height of three amot square, where an amah equals six tefachim and half an etzbah. And if it is wider but not as tall, that is valid, as long as she is able to get her whole body covered by them (the water) at once. And the geometric values must add up to 44,118 and a half etzba'ot in size. And the container where the water is located must be larger than this size, so that the immersee can enter and and when the water is displaced, 40 se'ah will still remain.
מבנה מקואות והכשרם להגר"ד מינצברג
אין כמעט במציאות מקוה שלא יהיו בתוכו 1000 ליטר מים, שהם מליון סנטינטר מעוקב