הבא לערב מקוה פסול או חסר עם מקוה כשר להכשירו או ששניהם חסרים ובא לערבם להכשירם צריך שיהא נקב שביניהם רחב כשפופרת הנאד (וקילוח המים יהיה כרוחב הנקב) (ריב"ש סימן רל"ב בשם א' מהמפרשים וכן כתב הבית יוסף)
One trying to mix an invalid or too-small mikveh with a valid mikveh to make it valid, or when both are too small and one is trying to mix them to make them valid- the opening between them must be as wide as the tube of a waterskin (and the stream of water must be as wide as the opening) and after the invalid has been mixed with the valid, even for a moment, it remains valid forever, even if the puncture is later sealed up. Anything located near the waterskin-tube-width can reduce its size, even materials originating from the water. If it is doubtful whether the opening is as wide as the tube of a waterskin or not, it is invalid. If it has many small punctures, they combine to add up to the width of a waterskin tube, if the one mikveh is complete and the second is too small. [Comment of Rema: And it is permissible to dig a mikveh next to a river and to immerse in it, even if there are not 40 se'ah, since the soil is continuously percolating, and since it is close to the river and we can observe the percolation between them, in which the waters come from the river by way of percolation, meaning, through tiny openings in the earth, this is considered a connection.] But if both are too small, the small punctures do not add up to the width of a waterskin tube. (And the rule is the same if a part of the mikveh is in a basket or bag, if neither side has enough volume, it is invalid.)
וקילוח המים כו'. כלומר לאפוקי מאותן פוסקים דסברי דסגי שהנקב יהא כשפופרת הנוד אע"פ שאין קילוח המים גדול כל כך אלא בעינן שקילוח המים יהא כשפופרת הנוד:
שו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב סימן פח
אך גם דעת הרמב"ם ז"ל דקטפרס אינו חיבור אפילו בעומד בלא זוחלין וגם בכסף משנה ז"ל מודה דקטפרס אינו חיבור בשום אופן אפילו בעומד ורק דכתב בפירושו אפילו למאן דאית ליה גוד אחית או אפילו בקרקע שוה אינו מתערב בזוחל וכמו שכתבו כן בתלמידי ר' יונה [מס'] ברכות [פרק אלו דברים בדיני נטילת ידים בשמעתא דחמי טבריא] אבל קטפרס אינו חיבור אפילו בעומד יעו"ש:
שו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב סימן צז
שאלה פה בעירנו נעשה מקוה באופן זה דהיינו שהי' מקוה ממעין ומדרגות של קורות לירד ולטבול בתוך המקוה ונבנית בחומתשלא של המקוה והיו מחממין אותה שהי' שופכין לתוכה מהיורה מים חמין אך כשהמים התגברו לפעמים היו צריכים למים חמים הרבה וע"כ עשו תיבה מנסרים כדי שיהי' באפשר להחם במים חמין מועטים והתיבה עשוי מד' דפנות מוקפין אך דופן אחד מדופני התיבה עשוי' מדריגות מדריגות כזה /במקור יש שרטוט/ בכדי להעמיד את התיבה על המדריגות שבתוך המקוה הישנה והמדרגות שבתיבה אינם עשוים בפ"ע אך המדרגות שבתיבה הוא דופן אחד מהדפנות ולמטה בשוליםשלב של התיבה עשוים שולים ועשו נקב אחד גדול בכדי לסתום אותה בברזא ועוד נקב אחד גדול לסותמו באבנים לחוד בלי סיד וטיט ואחר כך נתחברו השוליים ע"י צירי ברזל להתיבה כי בימי הקיץ שיש מעט מים בהמקוה אזי פותחין השוליים והתיבה אינה מונחת על גבי קרקע המקוה רק המדרגות של התיבה מונחים על המדרגות של המקוה הישינהשלג וכשמי המקוה מתגברים אז נושאין את התיבה למעלה ומניחין אותה על המדרגות העליונות של המקוה וגם כשמי המקוה מתמעטין מאוד אזי נוטלין את התיבה לגמרי מהמקוה וטובלין במקוה הישנה לחוד:
תשובה לה"ה יראי ה' בעלי תריסין נדיבי עם גדולי היחוס פני העיר דק' דאברמיל יצ"ו מכתבם הגיעני והנה תדעו שלא פסלתי המקוה שנעשה על פי גדולים ורק לפי מה שספרו לפני הבנתי שיוכל לבוא לידי כמה מכשולות ואמרתי להודיע להם שלא לבי הלוך להכשיר מקוה כזו שיוכל לבוא לידי מכשול:
אך עתה לפי תמונת התיבה ששלחתם אלי והשליבות המה בשיפוע שמונחים על שליבות המקוה שהוא בשיפוע וידוע דקטפרס אינו חיבור לדבר שהוא מן התורה וכמבואר בר"ש ז"ל [פ"ו דמקוואות מ"ח] וכן הסכימו רוב ראשונים ואחרונים ולכן אם המקוה הוא באופן הזה פסולה להר"ש ז"ל ולרוב ראשונים ואחרונים הגם שיש מקום לפלפל בתוס' גיטין [דט"ז ע"א ד"ה הנצוק בשם ר"י] וחגיגה [י"ט ע"ב ד"ה והתחתונה] גם יש לומר דהוי כפחיסה בצלוחית דהוי חיבור כמו שאיתא במס' עבודה זרה [דף ע"ב ע"ב] ובבית יוסף [עי' לעיל סי' פ"ח ד"ה ומה שהבאתי ובהערה שם] מכל מקום אין לסמוך על זה ח"ו:
והנה בודאי רוב פעמים אין במים מ' סאה והוי מקוה חסירה ופסולה מן התורה וגם באה בידי אדם דלרוב הפוסקים דאורייתא ובדאורייתא קטפרס אינו חיבור ולכן בודאי אם הוא בזה האופן היא פסולה ודאית:
אך מי אנכי להוכיח גדולים בתורה ויראה וכל כוונתכם לשם שמים שלא להוציא לעז על אבותינו שהתירו לכן טוב לחשות מלומר דבר שאינו נשמע אך להציל נפשי לאשר נשאלתי מכם ולכן הוכרחתי להשיב האמת וה' הטוב ישים שלום בין תלמידי חכמים כנפש דורש בשלום תורתם: