(ג) אַתָּה מוֹצֵא וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה, וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה', וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל ה', מָשָׁל לִמְעָרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה לִשְׂפַת הַיָּם, עָלָה הַיָּם וּמָלְאָהּ, לֹא הָיָה הַיָּם זָז מִשָּׁם, אֶלָּא מִכָּאן וָאֵילָךְ הַיָּם נוֹתֵן לַמְּעָרָה וְהַמְּעָרָה לַיָּם
You find: God spoke to Moshe, God told Moshe, and also: Moshe spoke to God, Moshe told God. This is analogous to a cave by the ocean. When it is filled by the tide, the ocean never leaves it, but rather the ocean gives the cave and the cave gives the ocean.
(א) אין דורשין בעריות בשלשה אבל דורשין בשנים, [ולא] במעשה בראשית בשנים אבל דורשין ביחיד, ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו
מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה רבי אלעזר בן ערך מחמר אחריו
אמר לו, רבי, שנה פרק אחד במעשה מרכבה
אמר לו, לא [כן אמרתי לך מתחלה שאין שונין] במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו?
אמר לו, מעתה ארצה לפניך.
אמר לו, אמור.
פתח רבי אלעזר בן ערך ודרש במעשה מרכבה.
ירד רבי יוחנן בן זכאי מן החמור, ונתעטף בטליתו, וישבו שניהם על גבי אבן תחת הזית והרצה לפניו .
עמד ונשקו ואמר ברוך ה' אלהי ישראל אשר נתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולדרוש בכבוד אביו שבשמים.
יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש [אלעזר בן ערך] נאה דורש ונאה מקיים...
One cannot teach the laws of incest to three, but to two. And not the Act of Creation to two, but to one. And not the Divine Throne to one, unless he is wise, and understands on his own.
Rabban Yohanan Ben Zakkai was riding the donkey, and R Elazar Ben Arakh leading the donkey.
He said: Teach me one chapter in the Divine Throne.
- : didn't I teach you that it is not allowed unless one is wise...
-: let me say what I know.
-: Say!
R Elazar opened and expounded on the Divine Throne. R Yohanan ben Zakkai got off the donkey and wrapped himself with his Tallit. They both sat on a stone and he presented to him.
He stood and kissed him and said Blessed be God who gave such a son to Abraham our Father, who knows how to understand and to expound on the glory of his Father in Heaven.
Some expound nicely but do not practice, and some practice nicely but do not expound, but Elazar b Arakh does both nicely...
(ג) כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו [כאלו לא] בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור...
Whomever tries to analyze four things would rather not have been born.
What is up, down, before and after
ת"ר מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל והיה מבין בחשמל ויצאה אש מחשמל ושרפתו וביקשו לגנוז ספר יחזקאל אמר להם חנניה בן חזקיה אם זה חכם הכל חכמים הן מאי חשמל אמר רב יהודה חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות
The Sages taught: An incident occurred involving a youth who was reading the book of Ezekiel in the house of his teacher, and he was able to comprehend the electrum, and fire came out of the electrum and burned him. And they sought to suppress the book of Ezekiel due to the danger it posed. Ḥananya ben Ḥizkiya said to them: If this youth happened to be wise, are all people wise enough to understand this book? The Gemara asks: What is the electrum? Rav Yehuda said: It refers to speaking animals of fire. Electrum [ḥashmal] is an acrostic of this phrase [ḥayyot esh memallelot]. It was taught in a baraita: At times they are silent; at times they speak. When the divine speech emerges from the mouth of the Holy One, Blessed be He, they are silent; and when the divine speech does not emerge from the mouth of the Holy One, Blessed be He, they speak.
(ב) ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבה אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום וירד בשלום בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהילים קטו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע עליו הכתוב אומר (משלי כה) דבש מצאת אכול דייך [וגו'] אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות עליו הכתוב אומר (קוהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו' רבי עקיבה עלה בשלום וירד בשלום עליו הכתוב אומר (שיר השירים א) משכני אחריך נרוצה [וגו'] משלו משל למה הדבר דומה לפרדס של מלך ועלייה בנוייה על גביו מה עליו [על אדם] להציץ ובלבד שלא יזון [את עיניו] ממנו. ועוד משלו משל למה הדבר דומה [לאיסתרא] העוברת בין שני דרכים אחד של אור ואחד של שלג הטה לכאן נכוה [באור] הטה לכאן נכוה משלג מה עליו על אדם להלך באמצע ובלבד שלא יהא נוטה לא לכאן ולא לכאן. מעשה ברבי יהושע [שהיה מהלך באסתרטא והיה בן זומא בא כנגדו] הגיע אצלו ולא נתן לו שלום אמר לו [מאין ולאן] בן זומא אמר לו צופה הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח שנאמר (בראשית א) ורוח אלהים מרחפת על פני המים ואומר (דברים לג) כנשר יעיר קנו [וגו'] מה נשר זה טס על גבי קינו נוגע ואינו נוגע כך אין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח אמר להם רבי יהושע לתלמידיו כבר בן זומא מבחוץ לא היו ימים מועטים עד שנסתלק בן זומא.
(2) Four entered the orchard: Ben Azzai, Ben Zoma, another, and Rabbi Akiva. One looked and died. One looked and was harmed. One looked and cut down the trees. And one went up in peace and went down in peace. Ben Azzai looked and died. Scripture says about him (Psalms 116, 15): "Precious in the sight of the LORD Is the death of His saints". Ben Zoma looked and was harmed. Scripture says about him (Proverbs 25, 16): "Hast thou found honey? eat so much as is sufficient for thee" and the continuation. [Cont. of the verse: "Lest thou be filled therewith, and vomit it." Elisha looked and cut down the trees. Scripture says about him (Ecclesiastes 5, 5): "Suffer not thy mouth to bring thy flesh into guilt" etc. Rabbi Akiva went up in peace and went down in peace. Scripture says about him (Song of Songs 1, 4): "Draw me, we will run after thee" etc. They gave a parable: What is this similar to? To the orchard of a king and there is an attic above it. It is upon [the man] to look so long as he does not feed [his eyes] from it. Another parable was given. What is this similar to? To [a street] that passes between two paths, one of fire, and one of snow. If it leans one way, it gets burned [by the fire]. If it leans the other way it gets burned by the snow. A man must walk in the middle and not lean to or fro. A story of Rabbi Yehoshua [Who was walkin in the street and Ben Zoma came opposite him] he reached him and did not greet him. He said to him [from where and to where] Ben Zoma? He said to him: I was watching the creation, and there is not between the upper waters and the lower waters even a handbreadth. As it is written (Genesis 1, 2) "and the spirit of God hovered over the face of the waters". And it says (Deuteronomy 32, 11): "As a vulture that stirreth up her nest" etc. Just as the vulture flies over the nest, touching and not touching, so too there is not even a handbreadth between the upper waters and lower waters. Rabbi Yehoshua said to his students: Ben Zoma is already outside. In a few days, Ben Zoma passed away.
(יחזקאל א, טו) וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות אמר ר' אלעזר מלאך אחד שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות
במתניתא תנא סנדלפון שמו הגבוה מחברו מהלך חמש מאות שנה ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו
איני? והכתיב (יחזקאל ג, יב) ברוך כבוד ה' ממקומו, מכלל דמקומו ליכא דידע ליה?
דאמר שם אתגא ואזל ויתיב ברישיה.
Another verse in the same chapter states: “Now as I beheld the divine creatures, behold, one wheel [ofan] was upon the earth near the divine creatures” (Ezekiel 1:15). Rabbi Elazar said: This wheel is a certain angel who stands on the earth and its head reaches the divine creatures.
It was taught in a baraita: This angel is named Sandalfon, who is taller than his colleague by a distance of five hundred years, and he stands behind the Divine Chariot and weaves crowns for his Maker.
Is that so? isn’t it written: “Blessed be the Lord’s glory from His place” (Ezekiel 3:12), which proves by inference that no one knows His place?
The Angel says a name for the crown, and then the crown goes and sits on God’s head of its own accord.
(א) אמר ר' ישמעאל מה הפרש שירות שהיה אומר מי שבקש להסתכל בצפיית המרכבה לירד בשלום ולעלות בשלום:
(ב) גדולה מכולם להכנס ולהכניסו ולהביאו לחדרי היכל הרקיע להעמידו לפני כסא כבודו ולידע כל מה שהוא עתיד להיות בעולם למי משפילין ולמי מגביהין למי מרפין למי מגבירין למי מרוששין למי מעשירין למי ממיתין למי מחיין למי נוטלין ממנו ירושה למי נותנין לו ירושה למי מנחילין לו תורה למי נותנים חכמה:
(ג) גדולה מכולם שהוא צופה בכל מעשה בני אדם יודע ומכיר בו נאף אדם יודע ומכיר בו רצח נפש יודע ומכיר בו נחשד על המה יודע ומכיר בו גדולה מכולם שמכיר בכל מיני כשפים:
(ד) גדולה מכולם שכל המגביה ידו עליו ומכהו מלבישין אותו צרעת ומעטרים אותו בהרת גדולה מכולם שכל המספר עליו לשון הרע מטילין ומשליכין אותו על מכות צמחים וחבורות ופצעים שירד מהם שתין לח:
(ה) גדולה מכולם שכל המגביה ידו שהוא מובדל מכל בני אדם ונבהל בכל מיני בני אדם בכל מדותיו ונכבד על העליונים ועל התחתונים וכל מי שהוא נכשל בו הכשלות גדולות ורעות טפלות עליו מן שמים וכל מי ששולח בו יד בית דין של מעלה שולחין בו יד:
(א) בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור:
(ב) עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות:
(ג) עשר ספירות בלימה מספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוונת באמצע כמלת הלשון וכמילת מעור:
(ד) עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו:
(ה) עשר ספירות בלי מה מדתן עשר שאין להם סוף עומק ראשית ועומק אחרית עומק טוב ועומק רע עומק רום ועומק תחת עומק מזרח ועומק מערב עומק צפון ועומק דרום אדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו ועד עדי עד
:
(ו) עשר ספירות בלי מה צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להן קץ ודברו בהן ברצוא ושוב ולמאמרו כסופה ירדופו ולפני כסאו הם משתחוים:
(ז) עשר ספירות בלי מה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:
(ח) עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ לבך שוב למקום שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרת ברית:
(ט) עשר ספירות בלימה, אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור וזהו רוח הקדש:
(י) שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות ורוח אחת מהן:
(יא) שלש מים מרוח חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה הציבן כמין חומה סככם כמין מעזיבה:
(יב) ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט:
(יג) (חמש שלש אותיות מן הפשוטות חתם רום ברר שלש וקבען בשמו הגדול יה"ו. וחתם בהם שש קצוות) [הנוסחא הנכונה: בירר ג' אותיות מן הפשוטות בסוד ג' אמות אמ"ש וקבען בשמו הגדול וחתם בהם ו' קצוות, חמש חתם רום] ופנה למעלה וחתמו ביה"ו. שש חתם תחת ופנה למטה וחתמו ביו"ה. שבע חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו בהי"ו. שמנה חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בהו"י. תשע חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי"ה. עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בוה"י:
(יד) אלו עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים ורוח מרוח ומים מרוח ואש ממים ורום מעלה ותחת מזרח ומערב וצפון ודרום [בדפוס מנטובה (שכ"ב) הגי' כמ"ש באוצר ה' וברמ"ב]:
(1) in thirty-two mysterious paths of wisdom, engraved Yah, the Lord of hosts, the living God, Eternal King, Omnipotent, All-Kind and Merciful, Supreme and Extolled, who is Eternal, Sublime and Most-Holy, and created the Universe in three Sepharim, namely: 1) S'for סְפָר; 2) Sippur סִפּוּר; and 3) Sapher סֵפֶר
(2) They consist of ten sephirot out of nothing and of twenty-two fundamental letters. He divided the twenty-two consonants into three divisions : 1) three אִמּוֹת mothers, fundamental letters or first elements ; 2) seven double ; and 3) twelve simple consonants.
(3) The decade out of nothing is analogous to that of the ten fingers (and toes) of the human body, five parallel to five, and in the centre of which is the covenant with the only One, by the word of the tongue and the rite of nakedness/revealing
(4) Ten are the numbers out of nothing, and not the number nine, ten and not eleven. Comprehend this great wisdom, imderstand this knowledge, inquire into it and ponder on it, render it evident and leadthe Creator back to His throne again.
(5) Tlie decade out of nothing lias the followmg ten infinitudes : 1) The beginning infinite; 2) The end infinite; 3) The good infinite; 4) The evil infinite; 5) The height infinite; 6) The depth infinite; 7) The East infinite; 8) The West infinite; 9) The North infinite; 10) The South infinite,and the only Lord God, the faithful King, rules over all from His holy habitation for ever and ever.
(6) The appearance of the ten spheres out of nothing is like a flash of lightning, being without an end, His word is in them, when they go and return ; they run by His order like a whirlwind and humble them- selves before His throne.
(7) The decade of existence out of nothing has its end linked to its beginning and its beginning linked to its end, just as the flame is wedded to the live coal; because the Lord is one and there is not a second one, and before one what wilt thou count?
(8) Concerning the number ten of the spheres of existence out of nothing keep thy tongue from speaking and thy mind from pondering on it, and if thy mouth urges thee to speak, and thy heart to think about it, return! as it reads: "And the living creatures ran and returned," (Ezekiel 1, 14) and upon this was the covenant made.
(9) The following are the ten categories of existence out of nothing : 1) The spirit of the living God, praised and glorified be the name of Him who lives to all eternity. The articulate word of creative power, the spirit and the word are what we call the holy spirit.
(10) 2) Air emanated from the spirit by which He formed and established twenty-two consonants, stamina. Three of them, however, are fundamental letters, or mothers, seven double and twelve simple consonants; hence the spirit is the first one.
(11) 3) Primitive water emanated from the air. He formed and established by it Bohu (water, stones) mud and loam, made them like a bed, put them up like a wall, and surrounded them as with a rampart, put coldness upon them and they became dust, as it reads: "He says to the snow (coldness) be thou earth." (Job 37, 6.)
(12) 4) Fire or ether emanated from the water. He established by it the throne of glory, the Seraphim and Ophanim, the holy hving creatures and the angels, and of these three He formed His habitation, as it reads : "Who made His angels spirits. His ministers a flaming fire." (Psalm 104, 4.)
(13) He selected three consonants from the simple ones which are in the hidden secret of three mothers or first elements: א"מ"ש air, water and ether or fire. He sealed them with spirit and fastened them to His great name and sealed with it six dimensions. 5) He sealed the height and tnmed towards above, and sealed it with יהו. 6) He sealed the depth, turned towards below and sealed it with היו 7) He sealed the east and turned forward, and sealed it with ויה 8) He sealed the west and turned backward, and sealed it with והי 9) He sealed the south and turned to the right and sealed it with יוה 10) He sealed the north and turned to the left and sealed it with הוי.
(14) These are the ten spheres of existence out of nothing. From the spirit of the living God emanated air, from the air, water, from the water, fire or ether, from the ether, the height and the depth, the East and West, the North and South.
(א) גדולה מכולם שכל הבריות לפניו ככסף לפני צורף אי זהו כסף פסול ואי זהו כסף טהור ואף הוא צופה במשפחה כמה גרים יש כמה פצוע דכא יש כמה כרות שפכה יש כמה בני נדה כמה עבדים כמה ערלים:
(ב) גדולה מכולם שכל המעיז פניו בו מכהין מאור גלגל עיניו גדולה מכולם שכל הבוזה אינו עוזב לא שורש ולא ענף אף לא יורש גדולה מכולם שכל המספר בגנותו מביאים עליו כלה ומהומה ואין חומלין:
(ג) גדולה מכולם שתוקעים ומריעים ואחר כך מנדין ושבים מנדין ומחרימין שלשה פעמים בכל יום ויום מיום שנתנה רשות לכשרים ולענוים לעלובים לנבונים ולישרים ולחסידים לבחורים ולפרושים לצדיקים ולתמימים לירד ולעלות במרכבה לומר יהא בנדוי דטעצ"ש ה' אלקי ישראל לו ולכסא כבודו ולכתר ראשו לבית דין של מעלה ולבית דין של מטה ולכל צבא מרום ולכל משרתיו מי שעומד לפניו חושש במרכבה ועוזב אותן:
(ד) אמר ר' ישמעאל כך היו שונין בצפיית המרכבה החושש במרכבה אין לו רשות לעמוד אלא מפני שלש מדות הללו מפני מלך מפני כהן גדול ומפני סנהדרין בזמן שיש ביניהם נשיא אבל אם אין ביניהם נשיא אפילו מפני הסנהדרין לא יעמוד ואם עמד דמו בראשו מפני שמקצר ימיו וממעט שנותיו:
(ה) אמר ר' ישמעאל מה הפרש שירות שאדם משורר ויורד למרכבה פותח תחלת שבח וראשית שירה תחלת גילה וראשית רנה משוררים השרים המשרתים בכל יום לה' אלקי ישראל על כסא כבודו הם מתנשאים גלגול כסא כבודו רנן רנן מושב הריע הריע פלא כלי חמדה פלא ופלא תשמיח תשמיח מלך שעליך בשמחת חתן בבית חופתו ישמח ויגיל כל זרע יעקב וכשבאתי לחסות תחת כנפיו בשמחת לבב ששמח בך ושיחתך עם שיחת יוצרך ועם מלכך שנאמר (ישעיה ה ג) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו:
(א) משבח ושירה של כל יום ויום
מגילה ורנה של שבח
מההיגיון היוצא מפי המשרתים
ומהגיון המתגבר מפי קדושים
הם אש וגבעות להבה
נצברות ונגנזות נתיבות
בכל יום ויום
כדבר שנאמר (שם) קדוש קדוש קדוש ה' ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו:
(ב) מה לך אתה נבהל עבד נאמן מה לך אתה מרתיע משרת ואהוב אומר לפניך והדריא"ל ה' אלקי ישראל אם אני לא מרתיע מי הוא שירתיע אם אני לא אבהל מי הוא שיבהל שאני הוא שנקרא לו לגבורה שש שעות בכל יום ואלף פעמים סוחבין אותי על רכיבותי עד שאני לכסא כבודו והנה הקול משיב ואומר (יחזקאל א כה) ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם הללו שעושין לך דברים הללו אין כלימה על דבריהם ואין סותר על שיחתם משרתי הדרו רואים פני הדור יושב בחדרי היכל דממה יבא ואמר קדושה טהר שנאמר (ישעיה ה ג) קדוש קדוש קדוש ה' וגו':
(ג) מלך נסין מלך גבורה מלך נפלאות מלך פרישות כסאך מעופף משעה שתקעת יתד אריגת המסכת ששכלול העולם וסלסולו עומד עליו ששם רבות מדות עד אין קץ ועדן לא הניח רגליו על הקרקע ערבות אלא כעוף מעופף ועומד תחתיו גאה גאים קשורי כתרים וכל מלאכי ראשי מדות שבראת חבושים עומדים תחת כסא הכבוד והיו מנטלים בעוז תוקף וגבורה ואף הם לא הניחו רגליהם על קרקע ערבות אלא כעוף מעופפים ועומדים תחתיו:
(ד) ושלושה פעמים בכל יום כסא כבודך משתטח לפניך והדריא"ל ה' אלקי ישראל ושב בה מלך מפואר שמשמך חביב עלי ואינו כבד עלי כדבר שנאמר (שם) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו':
(ה) גאוה מופלא ושררה משונה גאוה של דוממה ושררה של זהיוה שמלאך הפנים מתנהג בה בכל יום שלשה פעמים בבית דין של מעלה כשהוא הולך ובא על ערבות רקיע שעל הכרובים ושעל ראשי האופנים ושעל ראשי החיות:
(א) ... בשעה שעלה משה למרום באותה שעה באתה ענן ורבצה כנגדו לא היה יודע משה אם לרכב עליה אם לאחוז בה מיד פתחה ונכנס בתוכה שנאמר ויבא משה בתוך הענן (שם כ"ד י"ח) ויכס הענן (שם שם ט"ו) ונשאתו ענן והיה מהלך ברקיע
ופגע בו קמואל המלאך שהיה ממונה על שנים עשר אלפים מלאכי חבלה שהם יושבים בשער הרקיע גער במשה ואמר מה לך בקדושי עליון אתה ממקום הטנופות באת ומהלך במקום טהרה ילוד אשה מהלך במקום אש
אמר לו משה בן עמרם אני שבאתי לקבל תורה לישראל כיון שלא הניחו [הכהו] משה פצע [אחד ואבדו] מן העולם
והיה משה מהלך ברקיע כאדם שמהלך בארץ עד שהגיע למקום הדרניאל המלאך שהוא גבוה מחבירו ששים רבוא פרסאות וכל דיבור ודיבור שיוצא מפיו יוצאים בדיבור שנים ברקים של אש
פגע במשה אמר לו מה לך במקום קדושי עליון כיון ששמע קולו נבהל מפניו וזלגו עיניו דמעות וביקש ליפול מן הענן
באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ויצתה בת קול ואמרה לו להדרניאל דעו שמימיכם אנשי מריבה אתם כשביקשתי לבראות את אדם הראשון עשיתם לפני קטיגור ואמרתם מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח' ה') ולא עזבתם אותי עד ששרפתי מכם כתות באש ועכשיו אתם עומדים במריבה ואין אתם מניחים אותו ליתן תורה לישראל שאילמלא אין ישראל מקבלין את התורה אין דירה לא לי ולא לכם
כיון ששמע הדרניאל כך אמר לפניו גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי שברשותך בא עכשיו אני אעשה לו שליח ומהלך לפניו כתלמיד לפני רבו והיה מהלך לפניו עד שהגיעו לאשו של סנדלפון
אמר לו הדרניאל למשה עד כאן היה לי רשות להלוך מכאן ואילך אין לי רשות להלוך מפני אשו של סנדלפון שלא ישרפני
כיון שראה משה את סנדלפון נבהל מפניו וזלגו עיניו דמעות ובקש ליפול מן הענן וביקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא וענהו בא וראה כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה
באותה שעה ירד הקדוש ברוך הוא בעצמו מן כסאו ועמד לו לפני סנדלפון עד שעבר
ועל אותה שעה אמר ויעבור ה' על פניו וגו' (שמות ל"ד ו')
אמרו עליו על סנדלפון שהוא גבוה מחביריו מהלך חמש מאות שנה ומשתמש אחר המרכבה וקושר כתרים לקונו
וכי תעלה על דעתך שיודעים מלאכי השרת היכן הוא והלא כבר נאמר ברוך כבוד ה' ממקומו (יחזקאל ג' י"ב) ואילו מקומו לא ראו אלא משביע את הכתר ועולה ויושב בראש אדונו
(1) When Moshe went up to heaven a cloud came and crouched against him and he did not know whether to ride it or hold it.
It opened up and he went in.. it carried him and he sailed through heaven until he met the angel Kemuel, who is in charge of 12,000 destructive angels who sit at the gate of heaven.
Kemuel rebuked Moshe, saying what is a mortal who came from a filthy pace, doing among the holy ones, the son of a woman, walks where there is fire?
he said: I am Moshe ben Amram and I have come to receive the Torah.
He did not let him pass and Moshe wounded him and destroyed him.
Moshe then walked in heaven as one does on earth, until he arrived at the angel Hadarniel who is taller than the other 600,000 parsa, and each word coming out of his mouth is accompanied by two fiery lightning-bolts.
He met Moshe and told him: what are you doing among the holy ones of the most High? When Moshe heard his voice he trembled and tears rolled from his eyes, and he was about to fall off the cloud.
At that moment God's mercy has awakened and a heavenly voice told Hadarniel: you were always cantankerous. when I wanted to create man you... did not let me until I had to burn hosts of you by fire. and now you are fighting and you do not let him give the Torah to the Israelites? If the Israelites do not receive the Torah there is no room for me or for you!
When Hadarniel heard that he said: you know very well that I did not know that he came with your permission. i will now be his representative. He walked ahead of Moshe as a disciple would ahead of the rabbi, until he reached the fire of Sandalfon
Hadraniel told Moshe, I had permission to walk up to here, but no further, lest i will be consumed by Sandlafon's fire.
When Moshe saw Sandalfon he tembled and cred and he was about to fall off the cloud. He begged God for mercy, saying, see how much Israel are loved by God.
At that moment God Himself came down from His throne and stood in front of Sandalfon until Moshe passed, and it is about this that it is written: and God passed in front of him.
They said of Sandalfon that he is taller five hundred years than his friends and he serves behind the throne and ties crowns on God's head.
And is you ask, do the angels know God's place? the answer is that he makes the crown float by using holy names...