Rahav in Midrash

דרש רב עוירא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים ב

§ Rav Avira taught: In the merit of the righteous women that were in that generation, the Jewish people were redeemed from Egypt.

יהושע ב׳:א׳-כ״ד

(א) וַיִּשְׁלַ֣ח יְהוֹשֻׁ֣עַ־בִּן־נ֠וּן מִֽן־הַשִּׁטִּ֞ים שְׁנַֽיִם־אֲנָשִׁ֤ים מְרַגְּלִים֙ חֶ֣רֶשׁ לֵאמֹ֔ר לְכ֛וּ רְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְאֶת־יְרִיח֑וֹ וַיֵּ֨לְכ֜וּ וַ֠יָּבֹאוּ בֵּית־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֛ה וּשְׁמָ֥הּ רָחָ֖ב וַיִּשְׁכְּבוּ־שָֽׁמָּה׃ (ב) וַיֵּ֣אָמַ֔ר לְמֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה אֲ֠נָשִׁים בָּ֣אוּ הֵ֧נָּה הַלַּ֛יְלָה מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַחְפֹּ֥ר אֶת־הָאָֽרֶץ׃ (ג) וַיִּשְׁלַח֙ מֶ֣לֶךְ יְרִיח֔וֹ אֶל־רָחָ֖ב לֵאמֹ֑ר ה֠וֹצִיאִי הָאֲנָשִׁ֨ים הַבָּאִ֤ים אֵלַ֙יִךְ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ לְבֵיתֵ֔ךְ כִּ֛י לַחְפֹּ֥ר אֶת־כָּל־הָאָ֖רֶץ בָּֽאוּ׃ (ד) וַתִּקַּ֧ח הָֽאִשָּׁ֛ה אֶת־שְׁנֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים וַֽתִּצְפְּנ֑וֹ וַתֹּ֣אמֶר ׀ כֵּ֗ן בָּ֤אוּ אֵלַי֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָדַ֖עְתִּי מֵאַ֥יִן הֵֽמָּה׃ (ה) וַיְהִ֨י הַשַּׁ֜עַר לִסְגּ֗וֹר בַּחֹ֙שֶׁךְ֙ וְהָאֲנָשִׁ֣ים יָצָ֔אוּ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אָ֥נָה הָלְכ֖וּ הָֽאֲנָשִׁ֑ים רִדְפ֥וּ מַהֵ֛ר אַחֲרֵיהֶ֖ם כִּ֥י תַשִּׂיגֽוּם׃ (ו) וְהִ֖יא הֶעֱלָ֣תַם הַגָּ֑גָה וַֽתִּטְמְנֵם֙ בְּפִשְׁתֵּ֣י הָעֵ֔ץ הָעֲרֻכ֥וֹת לָ֖הּ עַל־הַגָּֽג׃ (ז) וְהָאֲנָשִׁ֗ים רָדְפ֤וּ אַֽחֲרֵיהֶם֙ דֶּ֣רֶךְ הַיַּרְדֵּ֔ן עַ֖ל הַֽמַּעְבְּר֑וֹת וְהַשַּׁ֣עַר סָגָ֔רוּ אַחֲרֵ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָצְא֥וּ הָרֹדְפִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ (ח) וְהֵ֖מָּה טֶ֣רֶם יִשְׁכָּב֑וּן וְהִ֛יא עָלְתָ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עַל־הַגָּֽג׃ (ט) וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ וְכִֽי־נָפְלָ֤ה אֵֽימַתְכֶם֙ עָלֵ֔ינוּ וְכִ֥י נָמֹ֛גוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶֽם׃ (י) כִּ֣י שָׁמַ֗עְנוּ אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם בְּצֵאתְכֶ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֡ם לִשְׁנֵי֩ מַלְכֵ֨י הָאֱמֹרִ֜י אֲשֶׁ֨ר בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ לְסִיחֹ֣ן וּלְע֔וֹג אֲשֶׁ֥ר הֶחֱרַמְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃ (יא) וַנִּשְׁמַע֙ וַיִּמַּ֣ס לְבָבֵ֔נוּ וְלֹא־קָ֨מָה ע֥וֹד ר֛וּחַ בְּאִ֖ישׁ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֤וּא אֱלֹהִים֙ בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּֽחַת׃ (יב) וְעַתָּ֗ה הִשָּֽׁבְעוּ־נָ֥א לִי֙ בַּֽיהוָ֔ה כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד וַעֲשִׂיתֶ֨ם גַּם־אַתֶּ֜ם עִם־בֵּ֤ית אָבִי֙ חֶ֔סֶד וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת׃ (יג) וְהַחֲיִתֶ֞ם אֶת־אָבִ֣י וְאֶת־אִמִּ֗י וְאֶת־אַחַי֙ וְאֶת־אחותי [אַחְיוֹתַ֔י] וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם וְהִצַּלְתֶּ֥ם אֶת־נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ מִמָּֽוֶת׃ (יד) וַיֹּ֧אמְרוּ לָ֣הּ הָאֲנָשִׁ֗ים נַפְשֵׁ֤נוּ תַחְתֵּיכֶם֙ לָמ֔וּת אִ֚ם לֹ֣א תַגִּ֔ידוּ אֶת־דְּבָרֵ֖נוּ זֶ֑ה וְהָיָ֗ה בְּתֵת־יְהוָ֥ה לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְעָשִׂ֥ינוּ עִמָּ֖ךְ חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ (טו) וַתּוֹרִדֵ֥ם בַּחֶ֖בֶל בְּעַ֣ד הַֽחַלּ֑וֹן כִּ֤י בֵיתָהּ֙ בְּקִ֣יר הַֽחוֹמָ֔ה וּבַֽחוֹמָ֖ה הִ֥יא יוֹשָֽׁבֶת׃ (טז) וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הָהָ֣רָה לֵּ֔כוּ פֶּֽן־יִפְגְּע֥וּ בָכֶ֖ם הָרֹדְפִ֑ים וְנַחְבֵּתֶ֨ם שָׁ֜מָּה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים עַ֚ד שׁ֣וֹב הָרֹֽדְפִ֔ים וְאַחַ֖ר תֵּלְכ֥וּ לְדַרְכְּכֶֽם׃ (יז) וַיֹּאמְר֥וּ אֵלֶ֖יהָ הָאֲנָשִׁ֑ים נְקִיִּ֣ם אֲנַ֔חְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵ֥ךְ הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃ (יח) הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ בָאִ֖ים בָּאָ֑רֶץ אֶת־תִּקְוַ֡ת חוּט֩ הַשָּׁנִ֨י הַזֶּ֜ה תִּקְשְׁרִ֗י בַּֽחַלּוֹן֙ אֲשֶׁ֣ר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ וְאֶת־אָבִ֨יךְ וְאֶת־אִמֵּ֜ךְ וְאֶת־אַחַ֗יִךְ וְאֵת֙ כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךְ תַּאַסְפִ֥י אֵלַ֖יִךְ הַבָּֽיְתָה׃ (יט) וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ ׀ הַח֛וּצָה דָּמ֥וֹ בְרֹאשׁ֖וֹ וַאֲנַ֣חְנוּ נְקִיִּ֑ם וְ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר יִֽהְיֶ֤ה אִתָּךְ֙ בַּבַּ֔יִת דָּמ֣וֹ בְרֹאשֵׁ֔נוּ אִם־יָ֖ד תִּֽהְיֶה־בּֽוֹ׃ (כ) וְאִם־תַּגִּ֖ידִי אֶת־דְּבָרֵ֣נוּ זֶ֑ה וְהָיִ֣ינוּ נְקִיִּ֔ם מִשְּׁבֻעָתֵ֖ךְ אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃ (כא) וַתֹּ֙אמֶר֙ כְּדִבְרֵיכֶ֣ם כֶּן־ה֔וּא וַֽתְּשַׁלְּחֵ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וַתִּקְשֹׁ֛ר אֶת־תִּקְוַ֥ת הַשָּׁנִ֖י בַּחַלּֽוֹן׃ (כב) וַיֵּלְכוּ֙ וַיָּבֹ֣אוּ הָהָ֔רָה וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים עַד־שָׁ֖בוּ הָרֹדְפִ֑ים וַיְבַקְשׁ֧וּ הָרֹדְפִ֛ים בְּכָל־הַדֶּ֖רֶךְ וְלֹ֥א מָצָֽאוּ׃ (כג) וַיָּשֻׁ֜בוּ שְׁנֵ֤י הָֽאֲנָשִׁים֙ וַיֵּרְד֣וּ מֵֽהָהָ֔ר וַיַּעַבְרוּ֙ וַיָּבֹ֔אוּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן וַיְסַ֨פְּרוּ־ל֔וֹ אֵ֥ת כָּל־הַמֹּצְא֖וֹת אוֹתָֽם׃ (כד) וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה בְּיָדֵ֖נוּ אֶת־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְגַם־נָמֹ֛גוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפָּנֵֽינוּ׃ (ס)

Joshua 2:1-24

(1) Joshua son of Nun secretly sent two spies from Shittim, saying, “Go, reconnoiter the region of Jericho.” So they set out, and they came to the house of a harlot named Rahab and lodged there. (2) The king of Jericho was told, “Some men have come here tonight, Israelites, to spy out the country.” (3) The king of Jericho thereupon sent orders to Rahab: “Produce the men who came to you and entered your house, for they have come to spy out the whole country.” (4) The woman, however, had taken the two men and hidden them. “It is true,” she said, “the men did come to me, but I didn’t know where they were from. (5) And at dark, when the gate was about to be closed, the men left; and I don’t know where the men went. Quick, go after them, for you can overtake them.”— (6) Now she had taken them up to the roof and hidden them under some stalks of flax which she had lying on the roof.— (7) So the men pursued them in the direction of the Jordan down to the fords; and no sooner had the pursuers gone out than the gate was shut behind them. (8) The spies had not yet gone to sleep when she came up to them on the roof. (9) She said to the men, “I know that the LORD has given the country to you, because dread of you has fallen upon us, and all the inhabitants of the land are quaking before you. (10) For we have heard how the LORD dried up the waters of the Sea of Reeds for you when you left Egypt, and what you did to Sihon and Og, the two Amorite kings across the Jordan, whom you doomed. (11) When we heard about it, we lost heart, and no man had any more spirit left because of you; for the LORD your God is the only God in heaven above and on earth below. (12) Now, since I have shown loyalty to you, swear to me by the LORD that you in turn will show loyalty to my family. Provide me with a reliable sign (13) that you will spare the lives of my father and mother, my brothers and sisters, and all who belong to them, and save us from death.” (14) The men answered her, “Our persons are pledged for yours, even to death! If you do not disclose this mission of ours, we will show you true loyalty when the LORD gives us the land.” (15) She let them down by a rope through the window—for her dwelling was at the outer side of the city wall and she lived in the actual wall. (16) She said to them, “Make for the hills, so that the pursuers may not come upon you. Stay there in hiding three days, until the pursuers return; then go your way.” (17) But the men warned her, “We will be released from this oath which you have made us take (18) [unless,] when we invade the country, you tie this length of crimson cord to the window through which you let us down. Bring your father, your mother, your brothers, and all your family together in your house; (19) and if anyone ventures outside the doors of your house, his blood will be on his head, and we shall be clear. But if a hand is laid on anyone who remains in the house with you, his blood shall be on our heads. (20) And if you disclose this mission of ours, we shall likewise be released from the oath which you made us take.” (21) She replied, “Let it be as you say.” She sent them on their way, and they left; and she tied the crimson cord to the window. (22) They went straight to the hills and stayed there three days, until the pursuers turned back. And so the pursuers, searching all along the road, did not find them. (23) Then the two men came down again from the hills and crossed over. They came to Joshua son of Nun and reported to him all that had happened to them. (24) They said to Joshua, “The LORD has delivered the whole land into our power; in fact, all the inhabitants of the land are quaking before us.”

מגילה ט״ו א:ז׳-ח׳

תנו רבנן ארבע נשים יפיפיות היו בעולם שרה (ואביגיל רחב) ואסתר. . . . רבי יצחק כל האומר רחב רחב מיד ניקרי א"ל רב נחמן אנא אמינא רחב רחב ולא איכפת לי אמר ליה כי קאמינא ביודעה ובמכירה

Megillah 15a:7-8

the Sages taught: There were four women of extraordinary beauty in the world: Sarah, and Abigail, Rahab, and Esther. . . . . Rabbi Yitzḥak said: Anyone who says Rahab, Rahab, immediately experiences a seminal emission due to the arousal of desire caused by Rahab’s great beauty. Rav Naḥman said to him: I say: Rahab, Rahab, and it does not affect me. Rabbi Yitzchak said to Rav Naḥman: When I said this, I was specifically referring to one who knows her personally and recognizes her beauty. Only for one who has met Rahab in person is the mere mention of her name capable of arousing lust.

זבחים קט״ז א:ק״ד-קי״א

ר"א אומר קריעת ים סוף שמע ובא שנא' (יהושע ה, א) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (יהושע ב, י) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מאי שנא התם דאמר (ליה) (יהושע ה, א) ולא היה בם עוד רוח ומ"ש הכא דקאמר (יהושע ב, יא) ולא קמה עוד רוח באיש

Zevachim 116a:26-27

Rabbi Elizer said: Rahav had heard about the parting of the Sea of Reeds, as it is stated: "And it came to pass, when all the kings of the Amorites heard [. . . how YHWH had dried up the waters of

the Jordan before the children of Israel]" (Joshua 5:1). Rahav the prostitute said to the messengers of Joshua "For we have heard how YHWH has dried up the water of the Sea of Reeds. (Joshua 5:1)

On a separate matter, we might also ask the question of why scripture first states: "They had no more spirit left in them (Joshua 5:1)" and then afterwards states: "no man was able to stand any more with spirit" (Joshua 2:11)

זבחים קט״ז ב:א׳-ח׳

דאפילו אקשויי נמי לא אקשו ומנא ידעה דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה אמרו בת י' שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה [כל] מ' שנה שהיו ישראל במדבר אחר נ' שנה נתגיירה אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים:

Zevachim 116b:1-2

She implied that they even lost their virility How did she know this Mar says There wasn't a prince or king who didn't come to Rahav the prostitute They said Rahav was ten years old when Israel left Egypt, and she whored herself for forty years while the Israelites wandered the wilderness. At the age of fifty, she converted end said May I make repentance by the merit of the cord, the window, and the flax.

דבר אחר בחדש השביעי פתח והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים (תהלים ט' ט') מהו במישרים אמר ר' אלכסנדרי דן את האומות במישרים שלהם ברחב ביתרו ברות כיצד אומר לאומות העולם למה לא קרבת אצלי והוא אומר שהייתי רשע מוחלט והייתי מתבייש והוא אומר לו וכי יותר היית מרחב שהיה ביתה בקיר החומה והייתה מקבלת את הליסטים ומזנה מבפנים וכשנתקרבה אצלי לא קיבלתיה והעמדתי ממנה נביאים וצדיקים

Pesikta Rabbati 40:3

"And He will judge the world in righteousness, He will minister judgment to the peoples with uprightness." [Psalms 9:9] What is the meaning of "uprightness"? Rabbi Alexsandri said: He judged the nations with the uprightness they [possessed]. [For example] Rahab, Jethro and Ruth. How will He speak to the nations of the world? [He will say]: "Why did you not bring yourself closer to me?" And he will say: "I was a utterly evil person and I was embarrassed." And He said to him: "You were no more so than Rahab whose house was in the city wall and she received robbers and prostituted with them within. Nevertheless, she drew close to me and did I not welcome her and raise up prophets and righteous people from her?"

מגילה י״ד ב:י״ב-י״ג

איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה ואלו הן נריה ברוך ושריה מחסיה ירמיה חלקיה חנמאל ושלום רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה כתיב הכא בן תקוה וכתיב התם (יהושע ב, יח) את תקות חוט השני אמר ליה עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא מיני ומינך תסתיים שמעתא דאיגיירא ונסבה יהושע ומי הוו ליה זרעא ליהושע והכתיב (דברי הימים א ז, כז) נון בנו יהושע בנו בני לא הוו ליה בנתן הוו ליה

Megillah 14b:12-13

Rav Eina the Elder raised an objection from a baraita to Rav Naḥman’s teaching. The baraita indicates that Huldah was in fact a descendant of Rahab, and seemingly not of Joshua: Eight prophets, who were also priests, descended from Rahab the prostitute, and they are: Neriah; his son Baruch; Seraiah; Mahseiah; Jeremiah; his father, Hilkiah; Jeremiah’s cousin Hanamel; and Hanamel’s father, Shallum. Rabbi Yehuda said: So too, Huldah the prophetess was a descendant of Rahab the prostitute, as it is written here with regard to Huldah: “The son of Tikvah,” and it is written elsewhere in reference to Rahab’s escape from the destruction of Jericho: “This cord of [tikvat] scarlet thread” (Joshua 2:18). Rav Naḥman responded to Eina the Elder and said to him: Eina the Elder, and some say that he said to him: Blackened pot, i.e., my colleague in Torah, who has toiled and blackened his face in Torah study, from me and from you the matter may be concluded, i.e., the explanation lies in a combination of our two statements. For Rahab converted and married Joshua, and therefore Huldah descended from both Joshua and Rahab. The Gemara raises a difficulty: But did Joshua have any descendants? But isn’t it written in the genealogical list of the tribe of Ephraim: “Nun his son, Joshua his son” (I Chronicles 7:27)? The listing does not continue any further, implying that Joshua had no sons. The Gemara answers: Indeed, he did not have sons, but he did have daughters.

פסיקתא דרב כהנא י״ג:ה׳

(ה) פסקא יג אות ה (ה) ר' שמואל בר נחמן פתח אם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם וג' (במדבר לג נה) אמ' הק' לישר' אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמרי (דברים כ יז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע ו כה) הרי ירמיה בא מבני בניה של רחב הזונה ועוש' לכם דברים של סיכים בעיניכם ולצנינים בצידכם לפיכך צריך הכת' דברי ירמיהו (ירמיה א א

Pesikta DeRav Kahana 13:5

Rabbi Shmuel Bar Nachman expounded on the verse: " But if you do not dispossess the settled-folk of the land from before you, those who are left of them shall be as barbs in your eyes, as spines in your sides; they will assault you on the land that you are settling in, and it shall be: as I thought to do to them, so I will do to you! (Numbers 33:56). The Holy One also said to Israelites "You are to devote-them-to-destruction, yes, destruction, the Hittite, the Amorite, the Canaanite, the Perizzite, the Hivvite and the Yevusite, as YHVH your God has commanded you." But you did not do as I commanded, rather Rahav the prostitute, her father's house, and all of her posesions Yehoshua let live (Joshua 6:25). Therefore Jeremiah, who came from the lineage of Rahav the prostitute, said: “stings in your eyes and thorns in your sides” (which is the punishment with which God threatened Israel if they did not dispossess the inhabitants of the land)

קוהלת רבה ח׳:י׳:א׳

רַבִּי בּוֹן אָמַר צַדִּיקִים הָלְכוּ לְשָׁם וַיָּבוֹאוּ, כְּגוֹן יוֹסֵף לְאָסְנַת, יְהוֹשֻׁעַ לְרָחָב, בֹּעַז לְרוּת, משֶׁה לְחוֹבָב. אָמַר רַבִּי אַחָא אֵין זֶה הֶבֶל, אֶלָּא שֶׁאֵין הַבְּרִיּוֹת בָּאִין וּמִתְקַדְּשִׁין לְתַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

Kohelet Rabbah 8:10:1

Rabbi Bon lists a number of converts who became a part of the families of Israelite leaders: Joseph and Aesnat, Joshua and Rachav, Boaz and Roth, Moses and Chovev. Rabbi Acha says these relationships have value, and that they are sanctified into existence under the wings of Shechinah.

תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ד׳:ט׳-י״א

ויסב חזקיהו פניו אל הקיר באיזה קיר נשא עיניו ריב"ל אמר בקיר של רחב נשא עיניו (יהושוע ב) כי ביתה בקיר החומה אמר לפניו רבש"ע רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך ראה כמה נפשות הצלת לה הדא היא דכתיב (יהושוע ו) ויבאו הנערים וגו' תני ר"ש בן יוחי אפי' היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחו' כולהם ניצולו בזכותה אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו על אחת כמה וכמה

Jerusalem Talmud Berakhot 4:4:9-11

Hezekiah turned his face to the wall and prayed to the YHWH. He lifted his eyes, Rabbi Yehoshua Ben Levi says this is the wall of Rahav to which he directs his eyes. Her home was in the outer wall of the city. Hezekiah said: "Rahav the prostitute saved two lives for you, and because of her merit, you saved numerous lives, as it is written. "Only Rahav the harlot and her father’s family were spared by Joshua, along with all that belonged to her." Rabbi Shimon Ben Yochai taught that there were over two hundred people in her family, and they clung two two hundred more families, who were saved by her merit. Will You not save me, whose forefathers all the more so brought many converts to You?” Hezekiah’s prayer was accepted.

דבי אליהו זוטה כב:א

דבר אחר גדולה תשובה יותר מן התפלה, שכל התפלה שנתפלל משה רבינו לא קיבל ממנו להכניסו לארץ ישראל, אבל רחב הזונה נתקבלה בתשובה

Eliyahu Zuta 22:1

A separate matter. Teshuva (repentance) is greater than prayer. For even the the prayer that Moses our Teacher prayed for his entrance into the promised land was accepted by God. But Rahav the prostitute, her teshuvah (repentance) was accepted.

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור