לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ (ס)
You shall not boil a kid in its mother’s milk.
Igra, the father-in-law of Rabbi Aba, taught: fowl and cheese may be eaten freely.
He explained what he taught [to mean] without handwashing and without wiping the mouth. Rav Yitzchok the son or Rav Mesharshia visited the home of Rav Ashi. They brought cheese for him and he ate. They brought meat for him and he ate, [even though] he didn't wash his hands. They said to him: But Igra, the father-in-law of Rabbe Aba, taught: 'fowl and cheese may be eaten freely'. [This indicates that this teaching is] true for fowl and cheese but not for meat and cheese.
He said to them: that is true at night but by day we can see [that our hands are clean].
It was taught that Beit Shammai say: [one must] wipe And Beit Hillel say: wash...
Rather, Beit Shammai say: wipe and the same is true for rinse and Beit Hillel say: rinse and the same is true for wipe. one said this and one said that but they don't disagree.
Rav Asi asked Rabbi Yochanan How long should one wait between [eating] meat and cheese? He said, "Not at all."
Really? But Rav Chisda said, One who eats meat isn't allowed to eat cheese, [one who eats] cheese is allowed to eat meat.
Rather [Rav Asi must have asked] How long should one wait between [eating] cheese and meat?... He said, "Not at all."
Regarding what we quoted above "Rav Chisda said, One who eats meat isn't allowed to eat cheese, [one who eats] cheese is allowed to eat meat."
Rav Aha bar Yosef said to Rav Chisda, "The meat this is between the teeth, what do we make of it?" We reference the verse, "The meat was still between their teeth" (Numbers 11:33)
Mar Ukva says, In comparison to my father, regarding this matter, I am vinegar the son of wine. My father, when he ate meat, would not eat cheese until the same time the next day. But I, even if I won't eat it at this meal, I'll eat it at the next meal.
Washing before eating and washing after eating is obligatory, whereas washing in the middle of the meal is optional.
§ The baraita states that middle waters are optional.
Rav Naḥman says: They taught this only with regard to washing the hands between one cooked dish and another cooked dish served at a meal. But between a cooked dish and cheese there is an obligation to wash one’s hands.
Siddur Rashi, Section 587
I saw someone eat an udder before a milk meal and it should be prohibited to eat milk in that meal if he didn't clean his teeth or wait enough time for the meat between his teeth to be removed.
And between one meal and the next meal there is no measure, and he may even eat in the next meal milk.
Tosafot Hullin 104b
Rabbenu Tam explained, and so too it is found in Halakhot Gedolot (a Babylonian 10th century work) that if one ate meat, it is forbidden for him to eat cheese. This means without washing his hands or cleaning out his mouth.
If he ate cheese, he may eat meat afterwards without washing his hands or cleaning out his mouth.
And Mar Ukba who would not eat until another meal, this is if he did not wash his hands or clean his mouth.
Alternatively, he was more stringent than is necessary.
The common custom is not to eat cheese after meat at all, and even after chicken. And even though Agra taught that chicken and cheese can be eaten freely, which seems to mean chicken first, perhaps this is because he held that the prohibition of chicken and milk is not from the Torah. But we do not hold that way.
"At the next meal I'll eat": Not just at the meal that is customary - one in the morning and one in the evening - rather even immediately, if you clear the table and make the concluding blessing, it's permissible, since the Rabbis didn't differentiate.
(כו) מִי שֶׁאָכַל גְּבִינָה אוֹ חָלָב תְּחִלָּה מֻתָּר לֶאֱכל אַחֲרָיו בָּשָׂר מִיָּד. וְצָרִיךְ שֶׁיָּדִיחַ יָדָיו וִיקַנֵּחַ פִּיו בֵּין הַגְּבִינָה וּבֵין הַבָּשָׂר.
(כז) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּבְשַׂר בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה. אֲבָל אִם אָכַל בְּשַׂר עוֹף אַחַר שֶׁאָכַל הַגְּבִינָה אוֹ הֶחָלָב אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא קִנּוּחַ הַפֶּה וְלֹא נְטִילַת יָדַיִם:
(כח) מִי שֶׁאָכַל בָּשָׂר בַּתְּחִלָּה בֵּין בְּשַׂר בְּהֵמָה בֵּין בְּשַׂר עוֹף לֹא יֹאכַל אַחֲרָיו חָלָב עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶן כְּדֵי שִׁעוּר סְעֵדָּה אַחֶרֶת וְהוּא כְּמוֹ שֵׁשׁ שָׁעוֹת מִפְּנֵי הַבָּשָׂר שֶׁל בֵּין הַשִּׁנַּיִם שֶׁאֵינוֹ סָר בְּקִנּוּחַ:
26 One who ate cheese or milk first, may eat afterwards meat immediately. But he needs to wash his hand and rinse out his mouth between milk and meat.
27 To what does this refer? To the flesh of a domesticated animal or wild animal. But if he eats fowl after cheese or milk he need not rinse his mouth or wash his hands.
28 One who ate meat first, whether it is a domesticated animal or fowl, may not eat milk until there is a separation of the length between one meal and another, and this is about six hours, because the meat between his teeth is not easily removed by rinsing.
Issur Veheter of the Maharshal, 76
Many have the custom to be lenient and make for themselves a compromise to wait one hour after a meat meal, and remove the food, recite Birkat Hamazon, and then eat cheese.
And even though there is no reason for this nor is there any hint anywhere of this amount of time to wait, in any case, who is going to tell them that they're wrong, since the Tosafot and the Ra'avyah would permit this.
Those who are more religious wait from the morning meal [eaten at the middle of the day] until the evening meal.
The common custom is that even when one eats chicken one does not eat cheese afterwards, and there is no distinction between chicken and the meat of animals.
(א) אָכַל בָּשָׂר, אֲפִלּוּ שֶׁל חַיָּה וָעוֹף, לֹא יֹאכַל גְּבִינָה אַחֲרָיו עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שֵׁשׁ שָׁעוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם שָׁהָה כַּשִּׁעוּר, אִם יֵשׁ בָּשָׂר בֵּין הַשִּׁנַּיִם, צָרִיךְ לַהֲסִירוֹ. וְהַלּוֹעֵס לְתִינוֹק, צָרִיךְ לְהַמְתִּין. הַגָּה: וְאִם מָצָא אַחַר כָּךְ בָּשָׂר שֶׁבֵּין הַשִּׁנַּיִם, וּמְסִירוֹ, צָרִיךְ לְהָדִיחַ פִּיו קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל גְּבִינָה (הר''ן פכ''ה). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין צְרִיכִין לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת, רַק מִיָּד אִם סִלֵּק וּבֵרַךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן, מֻתָּר עַל יְדֵי קִנּוּחַ וַהֲדָחָה (תוס' וּמָרְדְּכַי פכ''ה וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ''י וְהג''ה מַיְמוֹנִי פ''ט דמ''א וְראבי''ה). וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, לְהַמְתִּין אַחַר אֲכִילַת הַבָּשָׂר שָׁעָה אַחַת, וְאוֹכְלִין אַחַר כָּךְ גְּבִינָה. מִיהוּ צְרִיכִים לְבָרֵךְ גַּם כֵּן בִּרְכַת הַמָּזוֹן אַחַר הַבָּשָׂר (עַל פִּי הָאָרֹךְ וְהַגָּהוֹת ש''ד), דְּאָז הָוֵי כִּסְעֻדָּה אַחֶרֶת, דְּמֻתָּר לֶאֱכֹל לְדִבְרֵי הַמְקִלִּין. אֲבָל בְּלֹא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לֹא מֵהָנֵי הַמְתָּנַת שָׁעָה. וְאֵין חִלּוּק אִם הִמְתִּין הַשָּׁעָה קֹדֶם בִּרְכַת הַמָּזוֹן, אוֹ אַחַר כָּךְ (ד''ע ממהרא''י וְלַאֲפוּקֵי או''ה). וְאִם מָצָא בָּשָׂר בֵּין שִׁנָּיו, אַחַר הַשָּׁעָה, צָרִיךְ לְנַקְּרוֹ וְלַהֲסִירוֹ (ד''ע מִמַּשְׁמָעוּת הר''ן הנ''ל). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְבָרֵךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן עַל מְנַת לֶאֱכֹל גְּבִינָה (אָרֹךְ בְּשֵׁם מהר''ח), אֲבָל אֵין נִזְהָרִין בָּזֶה. וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִים לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת אַחַר אֲכִילַת בָּשָׂר לִגְבִינָה, וְכֵן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת.
(1) One who eats meat, even of a wild animal or fowl, does not eat cheese afterwards until he waits six hours. Even if he waits that period, if he has meat between his teeth he has to remove it. One who chews food for a child has to wait. If afterwards he finds meat between his teeth and removes it, he has to wipe his mouth out before eating cheese (Ran chapter 25). There are those that says that he doesn't have to wait six hours, but rather immediately if he finishes the meal and says the concluding blessing, it is permissible after wiping and rinsing his mouth (Tosafot Hullin 105a - "At the next meal", Mordechai chapter 25, Haga'ot Ashri, Haga'ot Maimoniot chapter 9 of forbidden foods, and Ravya). The simple custom in our countries is to wait after eating meat one hour and to eat cheese afterwards, but you have to say the concluding blessing after the meat (HaAruch, Haga'ot Shaarei Dura) because then it's like a new meal and permissible to eat according to the lenient view. But with no blessing, waiting alone does not good. It doesn't matter if you waited before the blessing or afterwards (his own reasoning, from the Mahari, as opposed to the Issur v'Heter). If he finds meat between his teeth after the hour, he has to pull it out (his own reasoning, from the Ran above). And there are those that say not to say the concluding blessing in order to eat cheese (Aruch in the name of Maharach) but we're not careful about this. And some are careful to wait six hours after eating meat before eating cheese, and it's proper to do so.
The Taz on the Shulkhan Arukh
Until he waits six hours: There are two reasons for this: 1) Meat is fatty and its taste remains in one's mouth for a long time. ...
And the second reason is the reason given by the Rambam, because of meat stuck between his teeth which is still considered meat for six hours and afterwards it is considered to be digested.
And there are those who eat cheese after one hour. [He now quotes the source from the Maharshal above].
And the Maharshal himself was surprised by this--how can people be lenient against the Rif and the Rambam who mandated waiting at least six hours. And he wrote that those who wait six hours like the Rambam and not the Tosafot who are permissive are acting well.
And he also wrote that if its impossible to protest against those who are not "Bnei Torah" we can protest against those who are Bnei Torah, and rebuke them not to be more lenient than six hours.
(א) שלא לאכול גבינה אחר בשר. ובו ד' סעיפים:
אכל בשר אפילו של חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין: הגה ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה) ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה) והמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד) דאז הוי כסעודה אחרת דמותר לאכול לדברי המקילין אבל בלא ברכת המזון לא מהני המתנת שעה ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה) ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל) ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח) אבל אין נזהרין בזה ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות:
(ב) אכל גבינה מותר לאכול אחריו בשר מיד ובלבד שיעיין ידיו שלא יהא שום דבר מהגבינה נדבק בהם ואם הוא בלילה שאינו יכול לעיין אותם היטב צריך לרחצם וצריך לקנח פיו ולהדיחו והקינוח הוא שילעוס פת ויקנח בו פיו יפה וכן בכל דבר שירצה חוץ מקימחא ותמרי וירקא לפי שהם נדבקים בחניכין (פי' מקום למעלה מבית הבליעה קרוב לשינים) ואין מקנחים יפה ואחר כך ידיח פיו במים או ביין במה דברים אמורים בבשר בהמה וחיה אבל אם בא לאכול בשר עוף אחר גבינה אינו צריך לא קינוח ולא נטילה: הגה ויש מחמירין אפילו בבשר אחר גבינה (מרדכי בשם מהר"ם וב"י בא"ח סי' קע"ג) וכן נוהגין שכל שהגבינה קשה אין אוכלין אחריה אפילו בשר עוף כמו בגבינה אחר בשר (וכן הוא בזוהר) ויש מקילין ואין למחות רק שיעשו קנוח והדחה ונטילת ידים מיהו טוב להחמיר:
(ג) אכל תבשיל של בשר מותר לאכול אחריו תבשיל של גבינה והנטילה ביניהם אינה אלא רשות (ויש מצריכים נטילה) (שערים והגהות ש"ד) אבל אם בא לאכול הגבינה עצמה אחר תבשיל של בשר או הבשר עצמו אחר תבשיל של גבינה חובה ליטול ידיו: הגה ושומן של בשר דינו כבשר עצמו (רשב"א סימן ש"י ומרדכי והגהת ש"ד) ונהגו עכשיו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר כמו אחר בשר עצמו ואין לשנות ולפרוץ גדר (ארוך וב"י) מיהו אם אין בשר בתבשיל רק שנתבשל בקדירה של בשר מותר לאכול אחריו גבינה (שם) ואין בו מנהג להחמיר וכן נוהגין לאכול בשר אחר תבשיל שיש בו גבינה או חלב מיהו יש ליטול ידיו ביניהם ואפי' לא יאכל בשר ממש רק תבשיל של בשר אחר תבשיל של גבינה אם נגע בהן בידיו (בשערים והג"ה שערי דורא) שמש המשמש בסעודה ונוגע באוכלין אינו צריך נטילה דלא הצריכו נטילה רק לאוכלים (ב"י בשם רש"י):
(ד) מי שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר צריך לבער מעל השלחן שיורי פת שאכלו עם הגבינה ואסור לאכול גבינה על מפה שאכלו בה בשר (וכן להפך אסור) (כן משמע בארוך) וכל שכן שאסור לחתוך גבינה אפי' צוננת בסכין שרגילין לחתוך בשר ולא עוד אלא אפילו הפת שאוכלים עם הגבינה אסור לחתוך בסכין שחותכין בה בשר: הגה וכן להפך נמי אסור מיהו על ידי נעיצה בקרקע קשה שרי (ב"י בשם א"ח וכל בו) אבל כבר נהגו כל ישראל להיות להם שני סכינים ולרשום אחד מהם שיהא לו היכר ונהגו לרשום של חלב ואין לשנות מנהג של ישראל:
(3) If one ate a cooked dish made with meat, it is permitted to eat afterward a cooked dish made with cheese, and washing between them is only optional. And there are those that require washing. But if one comes to eat cheese itself after a cooked dish made with meat or [to eat] meat itself after a cooked dish made with cheese, it is an obligation to wash his hands [between the foods]. Rema: And fat of meat has the law of meat itself. And our custom now is to be stringent to not eat cheese after a cooked dish made with meat just like after eating meat itself, and one should not change this and break this fence. However, if there is no meat in the cooked dish, only that it was cooked in a pot used for meat, it is permitted to eat cheese afterward, and there is no custom to be stringent. And so too is the custom to eat meat after a cooked dish that has cheese or milk in it. However, there is [reason] to wash one's hands between them, and this is even [in a case where] one didn't eat actual meat but rather only a cooked dish made with meat after a cooked dish made with cheese if he touched them with his hands. A servant that prepares the meal and touches the food is not required to wash because we only require washing for those eating.