(ג) כל אבות מלאכות שבתורה עשאן כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת
מה אנחנו יודעים ממסורת זו, ומה אנחנו לא יודעים, לגבי טיבם של איסורי שבת? במיוחד שים לב לשאלה מה אם אדם עשה כמה חטאות שונות שכולן נכנסות תחת אב מלאכה אחת, כגון בישל ואפה?
(ז) אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִטְלִיס שֶׁל אֶמָּאוֹם, שֶׁהָלְכוּ לִקַּח בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ בְּהֶעְלֵם אֶחָד מַהוּ, חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן, אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת, וְאָמְרוּ לִי, לֹא שָׁמָעְנוּ. אֲבָל שָׁמַעְנוּ, הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וְרוֹאִין אָנוּ שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר:
(ט) וְעוֹד שְׁאָלָן רַבִּי עֲקִיבָא. הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מַהוּ. חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּם, אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. אָמְרוּ לוֹ, לֹא שָׁמָעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי בְאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשּׁוּם מְעִילָה, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא כָךְ שְׁאָלָן רַבִּי עֲקִיבָא. אֶלָּא, בְּאוֹכֵל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מַהוּ. חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן, אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. אָמְרוּ לוֹ, לֹא שָׁמָעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי בְאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַמְחוּיִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אִם הֲלָכָה, נְקַבֵּל. וְאִם לָדִין, יֵשׁ תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ, הָשֵׁב. אָמַר לוֹ, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִמְעִילָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל וְאֶת הַמְהַנֶּה כַּנֶּהֱנֶה, צֵרַף הַמְּעִילָה לִזְמָן מְרֻבֶּה, תֹּאמַר בְּנוֹתָר, שֶׁאֵין בּוֹ אַחַד מִכָּל אֵלּוּ:
(י) אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת, בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מַה הוּא. חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן, אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. אָמַר לִי, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, מִקַּל וָחֹמֶר, וּמָה אִם הַנִּדָּה, שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה וְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, שַׁבָּת, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה וְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. אָמַרְתִּי לוֹ, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַנִּדָּה, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, שֶׁהוּא מֻזְהָר עַל הַנִּדָּה וְהַנִּדָּה מֻזְהֶרֶת עָלָיו, תֹּאמַר בַּשַּׁבָּת, שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַזְהָרָה אֶחָת. אָמַר לִי, הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין בָּהֶן אֶלָּא אַזְהָרָה אַחַת וְחַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. אָמַרְתִּי לוֹ, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן עַכְשָׁיו, יֵשׁ בָּהֶן לְאַחַר זְמָן, תֹּאמַר בַּשַּׁבָּת, שֶׁאֵין בָּהּ לֹא עַכְשָׁיו וְלֹא לְאַחַר זְמָן. אָמַר לִי, הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה יוֹכִיחַ. אָמַרְתִּי לוֹ, בְּהֵמָה כַשַּׁבָּת:
(7) Rabbi Akiva said: I asked Rabban Gamaliel and Rabbi Yehoshua at the meat-market of Emmaus where they went to buy beef for the wedding feast of Rabban Gamaliel's son: What [is the ruling if] one had relations with his sister, and his father's sister, and his mother's sister under one spell of unawareness? Is he liable for one [sacrifice] for all of them, or one [sacrifice each] for each of them? And they said to me: We have not heard [any teaching about this matter], but we have heard that if one had relations with his five wives who were Niddot under one spell of unawareness, he is liable for each [act], and it seems to us that [your case may be understood by employing] a fortiori reasoning.
(8) Rabbi Akiva further asked them: What [is the ruling regarding impurity] of a limb hanging loose from [the body of a living] animal? They said to him: We have not heard [any teaching about this matter], but we have heard that a limb hanging loose from [the body of] a man is pure. This is what one afflicted with boils would do in Jerusalem. On the eve of Pesach he would go to the doctor who would cut [the limb] until only a barley-corn [size of flesh] remained. He then stuck it on a thorn and tore himself away from it. Both he [the patient] and the doctor could [subsequently] bring their Passover offerings. And it seems to us that [your case may be understood by employing] a fortiori reasoning.
(9) Rabbi Akiva further asked them: What [is the ruling if] one slaughtered five sacrifices outside [the Temple precincts] under one spell of unawareness? Is he liable for one [sacrifice] for all of them, or one [sacrifice each] for each of them? They said to him: We have not heard [any teaching about this matter]. Rabbi Yehoshua said: I have heard that [if] one eats five dishes from one sacrifice under one spell of unawareness, he is liable for a [sacrifice] of Me'ilah [misuse of consecrated property] for each one of them, and it seems to me that [your case may be understood by employing] a fortiori reasoning. Rabbi Shimon said: This was not what Rabbi Akiva asked, but rather: What [is the ruling if] one ate Notar from five sacrifices under one spell of unawareness? Is he liable for one [sacrifice] for all of them, or one [sacrifice each] for each of them? They said to him: We have not heard [any teaching about this matter]. Rabbi Yehoshua said: I have heard that [if] one eats five dishes from one sacrifice under one spell of unawareness, he is liable for a [sacrifice] of Me'ilah for each one of them, and it seems to me that [your case may be understood by employing] a fortiori reasoning. Rabbi Akiva said: If this is a [received] law we shall accept it; but if it is a logical deduction, there is a rebuttal. He said to him: Rebut then! He said to him: No, though you say this with regard to Me'ilah where one who feeds another is as [responsible] as the one who eats, and the one who leads others to benefit is as [responsible] as the one who benefits; [and furthermore, small quantities are] reckoned together in [a case of] Me'ilah [even after the lapse of time]; can you say so with [regard to] Notar where none of these [laws applies]?
(10) Rabbi Akiva said: I asked Rabbi Eliezer: What [is the ruling] if one performs many acts within the same category of Melakhah [a constructive activity forbidden on Shabbat and festivals] on many Shabbatot under one spell of unawareness? Is he liable for one [sacrifice] for all of them, or one [sacrifice each] for each of them? He said to me: [We can reason through] a fortiori reasoning [that] he is liable for one [sacrifice] for each of them. If with regard to a Niddah [a woman who has menstruated and is thereby impure], for whom there are neither many categories nor many [possibilities to be liable for] chata'ot, one is still liable for each [act of congress with her, in the case of] Shabbat for which there are many categories [of activity] and many [possibilities to be liable for] chata'ot, is it not logical that one should be liable for each one? I said to him: No, though you say so regarding Niddah, that has two warnings, for he is warned regarding the Niddah, and the Niddah is warned regarding the man; can you say so regarding Shabbat which has just one warning? He said to me: One who has relations with [Niddah] minors [which is a prohibition] with just one warning will prove [the point since] he is liable for each one. I said to him: No, though you say so regarding one who has relations with minors, there even though there is no [prohibition] for them [that is, from the girls' perspective] now, there is [a prohibition] for them later; will you say so regarding Shabbat where there is no [second warning] either now nor later? He said to me: One who has relations with with an animal will prove [the point]. I said to him: [The reasoning regarding] an animal is comparable to [that regarding] Shabbat.
תנסה לסכם באופן כללי את שיטת ר׳ עקיבא לעמות שיטות רבותיו, רבן גמליאל, רבי אליעזר ורבי יהושע? מה שורשי מחלוקת שלהם?
מה אנחנו לומדים כאן על הלכות שבת? מה מוסכם בין ר׳ אליעזר לבין ר׳ עקיבא, ועל מה הם דנים?
השווה משנה זו לתוספתא שבת דלעיל.
ֿ ר' יוסי אומר: 'ועשה אחת ועשה הנה'-- פעמים שהוא חייב אחת על כולם ופעמים שהוא חייב על כל אחת ואחת.
(1) הא כיצד? מי שאינו יודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, אף על פי שמעין אבות מלאכות עשה-- אינו חייב אלא חטאת אחת כל ימיו.
(2) והיודע עיקר שבת וטעה ואמר "אין זו שבת; אין זו שבת" ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה-- חייב על כל שבת ושבת.
(3) והיודע שהוא שבת וטעה ואמר "אין זו מלאכה; אין זו מלאכה" ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אם מעין אבות מלאכות עשה-- חייב על כל מלאכה ומלאכה
(4) ואם מעין מלאכה אחת-- חייב על כל העלם והעלם.
סכם את כל השלבים במדרשו של ר׳ יוסי ונסה להסביר מה הרעיון המרכזי העומד מאחורי שיטתו:
1) אינו יודע עיקר שבת--
2) יודע עיקר שבת וטעה ואמר אין זו שבת--
3) היודע שהוא שבת וטעה ואמר אין זו מלאכה--
4) מעין מלאכה אחת--
מה היחס בין דרשתו של ר׳ יוסי לבין מחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ עקיבא (ר׳ יוסי חי דור אחרי ר׳ עקיבא והיה מתלמידיו)?
נוסח הארוך על פי מהודרת לו
כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַשַּׁבָּת. (1) כָּל הַשּׁוֹכֵחַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. (2) הַיּוֹדֵעַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. (3) הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה. (4) הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת:
(1) They [the Sages] stated a major rule they with respect to Shabbat: [If] one [entirely] forgot the principle of Shabbat, and performed many Melakhot [constructive activities forbidden on Shabbat and festivals] on many Shabbatot, he is only liable for one Chattat [an offering brought to expiate sin]. [If] one was aware of the principle of Shabbat, but performed many Melakhot on many Shabbatot he is liable for [one Chattat] for every Shabbat. [If] one knew it was Shabbat and performed many Melakhot on many Shabbatot, he is liable [to bring a separate a Chattat] for every principal Melakhah. [If] one performed many Melakhot all of which stem from the same principal Melakhah, he is bound to bring but one Chattat.
שימו לב עם איזו קשיים מתמודד רש״י--מה קשה לו עם פירוש המשנה?
רש"י מסכת שבת דף סז עמוד ב
חייב על כל שבת ושבת - חטאת אחת לכל שבת, ואף על פי שלא נודע לו בינתים, והעלם אחד הוא, אמרינן: ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק, שאי אפשר שלא שמע בינתים שאותו היום הויא שבת, אלא שלא נזכר לו במלאכות שנעשו בו, ושגגה קמייתא משום שבת הוא דהואי, והא אתיידע ליה ביני ביני, הלכך, כל חדא שבת - חדא שגגה היא, ומיהו, על הרבה מלאכות שבכל שבת לא מיחייב אלא חדא - דכולה שבת חדא שגגה, דהא לא שגג אמלאכות, דיודע הוא שהמלאכות אסורות, אלא אשבת הוא דשגג.
היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה - שלא ידע שהמלאכות הללו אסורות, ועשאם כמה פעמים בכמה שבתות - חייב על כל אב מלאכה חטאת אחת, ואף על פי שחזר וכפלה בכמה שבתות - כולה חדא שגגה היא, דהא לא נודע לו בינתים, ולענין שגגת שבת הוא דאיכא למימר ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק, אבל לענין שגגת מלאכות - לא אמרו הכי, דמשום הפסק ימים אין לו לדעת, אלא אם כן ישב ועסק לפני חכמים בהלכות שבת, ומיהו, בחטאת אחת לא מיפטר על כל שבת - דשגגה לאו בשבת הויא אלא במלאכות, ושגגות טובא הוו לשבת אחת, ובגמרא (שבת ע, א) יליף: פעמים שהוא חייב על כל אחת ואחת, ופעמים שאינו חייב אלא אחת על כל שבת, ומסתברא דחיובא בזדון שבת ושגגת מלאכות, דאיכא שגגות טובא, ופטורא - בשגגת שבת וזדון מלאכות, דחדא שגגה היא.
תוספות מסכת שבת דף סז עמוד ב
[התוספות מביאים סדרה של קושיות על רש״י שטען ש״אי אפשר שלא שמע בינתיים שאותו יום שבת היה אלא שלא נזכר במלאכות״]
ועוד קשה לר"י דתנן בפרק אמרו לו (כריתות דף טז.) א"ר עקיבא שאלתי את ר' אליעזר העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה כו' אמר ליה חייב על כל אחת ואחת ק"ו מנדה כו'
ופליגי התם אמוראי בגמרא היכי בעי מיניה [באיזה מקרה שאל ר׳ עקיבא את ר׳ אליעזר, כלומר מה הוא ״לא ידע״]
וקאמר בסוף שמעתא ולרב חסדא דאמר שגגת שבת וזדון מלאכות הוא דבעא מיניה אי ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק או לא, נדה מאי ימים שבינתים איכא?
[במשנה השוו בין הבא על חמש נידות לבין חטאות שבת. אז מה המקביל ל״ימים שבינתיים במקרה של נדה]
ומשני שבא עליה וטבלה וראתה [דם נידה] וחזר ובא עליה והתם אפילו איחרה כמה שנים ולא טבלה חשיב הכל העלם אחד אלא כשטבלה ואיכא ימי היתר שבינתים אף על פי דלא ידע כמי שידע דמי
ה"נ גבי שבת אף על פי שלא שמע ימי היתר שבינתים הויין ידיעה לחלק דגזרת הכתוב היא שתהא שמירה לכל שבת
[מה היא קושיית התוספות? איך הם בסופו של דבר מפרשים את המשנה? כלומר, למה האדם שחטא בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת? מה ההבדל בין פירוש זה לפירוש רש״י, ולמה הציע רש״י את פירושו?
חברייא אמרין (ויקרא כג) שבת הוא לה' לחייב על כל שבת ושבת.
אמר ר' אילא כתיב (שמות לה) כל העושה בו מלאכה יומת לא העושה בו ובחבירו. את אמר אין השבתות מצטרפות חולקות.
אמר רבי יוסי בי רבי בון כשם שאינן מצטרפות כך אין חולקות.
פני משה מסכת שבת פרק ז
אמר ר' אילא. מהכא נפקא לן דכתיב כל העושה בו מלאכה יומת ולא העושה בו ובחבירו שאם עשה חצי שיעור בשבת זו וחזר ועשה חצי שיעור בשבת אחרת אפילו בהעלם אחת אינן מצטרפות ואם אתה אומר שאין השבתות מצטרפות לכשיעור א"כ ה"ה דחולקות הן שאם עשה כשיעור בשבת זו וחזר ועשה בשבת אחרת בהעלם אחת חייב על כל שבת ושבת שהרי אתה אומר שכל אחת ואחת בפני עצמה הן:
א"ר יוסי בר' בון. דאי מהכא ליכא למישמע מידי שאני אומר כשם שאין השבתות מצטרפות כך אין חולקות דטעמא דאין מצטרפות משום דהויא כמו אוכל חצי זית חלב וחזר ואכל חצי זית דקיי"ל דבהעלם א' מצטרפות והוא שישהא מתחלה ועד סוף לא יותר מכדי אכילת פרס וא"כ אם אכל בשני ימים אפילו הן בהעלם א' אין מצטרפין וה"ה שתי שבתות אינן מצטרפין לשיעור מלאכה אחת אבל אם עשה כשיעור וחזר ועשה מלאכה זו בשבת אחרת בהעלם אחת אימא לך דאינן חולקות דהויא כאוכל כזית חלב היום וכזית חלב למחר והכל בהעלם אחת דאינו חייב אלא אחת הואיל ולא היתה לו ידיעה בנתיים:
ר' זעירא בשם רב חסדא אמר רבי אילא ור' שמעון בן לקיש תריהון אמרין בשגגת (תוקן על פי הצעתו של סטיב וולד, עמ׳ 12, הע׳ 2) שבת ובזדון מלאכות שאלו.
הודי ליה והוא לא הודי.
מן מה דמר ר' שמואל ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא כל הדא הלכתא כרבי ליעזר. ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת. הדא אמרה דלא הודי ליה.
1) ר׳ זיערא (ואחרים) מפרשים את משנת כריתות--באיזה מקרה הייתה שאלת ר׳ עקיבא? כלומר, מה הוא לא ידע שגם לו לעשות מלאכות הרבה בשבתות הרבה?
2) הירושלמי שואל האם ר׳ עקיבא קיבל את דעתו של ר׳ אליעזר שהוא חייב על כל שבת ושבת?
3) נראה מן התשובה, שהמשנה שלנו הולכת לפי שיטת ר׳ אליעזר. אך לפי ר׳ עקיבא אינו חייב אלא אחת.
נוסח קצר על פי כ״י פרמא
(א) כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַשַּׁבָּת.
כָּל הַשּׁוֹכֵחַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת.
הַיּוֹדֵעַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל מְלָאכָה וּמְלָאכָה. הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת:
(1) They [the Sages] stated a major rule they with respect to Shabbat: [If] one [entirely] forgot the principle of Shabbat, and performed many Melakhot [constructive activities forbidden on Shabbat and festivals] on many Shabbatot, he is only liable for one Chattat [an offering brought to expiate sin]. [If] one was aware of the principle of Shabbat, but performed many Melakhot on many Shabbatot he is liable for [one Chattat] for every Shabbat. [If] one knew it was Shabbat and performed many Melakhot on many Shabbatot, he is liable [to bring a separate a Chattat] for every principal Melakhah. [If] one performed many Melakhot all of which stem from the same principal Melakhah, he is bound to bring but one Chattat.
מה ההבדל בין נוסח הקצר של המשנה לבין נוסח הארוך? מה ה״מחלוקת״ ביניהן?
איך אפשר להסביר הבדל זה?
אם היה לך רק נוסח זה של המשנה מה היה פירושו של ״היודע עיקר שבת״? איך הפירוש שונה מן הפירוש בנוסח הארוך.
שים לב גם איך פירושו של ״שוכח עיקר שבת״ משתנה בין נוסח הארוך לבין נוסח הקצר. איזה פירוש יותר מסתבר?