The Others 2: Judaism and Other Religions

(א) אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כָּל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃

(ב) אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּדוּן אֶֽת־כָּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָן׃

(ג) וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃

(1) These are the laws and rules that you must carefully observe in the land that the LORD, God of your fathers, is giving you to possess, as long as you live on earth.

(2) You must destroy all the sites at which the nations you are to dispossess worshiped their gods, whether on lofty mountains and on hills or under any luxuriant tree.

(3) Tear down their altars, smash their pillars, put their sacred posts to the fire, and cut down the images of their gods, obliterating their name from that site.

(י) משֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הִנְחִיל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ד) "מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". וּלְכָל הָרוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, טו) "כָּכֶם כַּגֵּר". אֲבָל מִי שֶׁלֹּא רָצָה אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְקַבֵּל תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וְכֵן צִוָּה משֶׁה רַבֵּנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה לָכֹף אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ. וְכָל מִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל יֵהָרֵג. וְהַמְקַבֵּל אוֹתָם הוּא הַנִּקְרָא גֵּר תּוֹשָׁב בְּכָל מָקוֹם. וְצָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֲבֵרִים...

(יא) כָּל הַמְקַבֵּל שֶׁבַע מִצְוֹת וְנִזְהָר לַעֲשׂוֹתָן הֲרֵי זֶה מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא שֶׁיְּקַבֵּל אוֹתָן וְיַעֲשֶׂה אוֹתָן מִפְּנֵי שֶׁצִּוָּה בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה וְהוֹדִיעָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּנֵי נֹחַ מִקֹּדֶם נִצְטַוּוּ בָּהֶן. אֲבָל אִם עֲשָׂאָן מִפְּנֵי הֶכְרֵעַ הַדַּעַת אֵין זֶה גֵּר תּוֹשָׁב וְאֵינוֹ מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אלֹא מֵחַכְמֵיהֶם:

(10) Moses our Teacher did not bequeath the Torah and the Commandments to anyone but to Israel, as it says, “the Heritage of the Congregation of Jacob” (Deut. 33:4), and to anyone from the other nations who wishes to convert, as it says, “as you, as a convert” (Numbers 15:15). However, no one who does not want to convert is forced to accept the Torah and the Commandments. Moses our Teacher was commanded by the Almighty to compel the world to accept the Commandments of the Sons of Noah. Anyone who fails to accept them is executed. Anyone who does accept them upon himself is called a Convert Who May Reside Anywhere. He may live anywhere in the Land of Israel.. He must accept them in front of three wise and learned Jews...

(11) Anyone who accepts upon himself and carefully observes the Seven Commandments is of the Righteous of the Nations of the World and has a portion in the World to Come. This is as long as he accepts and performs them because (he truly believes that) it was the Holy One, Blessed Be He, Who commanded them in the Torah, and that is was through Moses our Teacher we were informed that the Sons of Noah had already been commanded to observe them. But if he observes them because he convinced himself logically then he is not considered a Resident Convert and is not of the Righteous of the Nations of the World, but merely one of their wise.

תנו רבנן שבע מצות נצטוו בני נח דינין וברכת השם ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי

The Sages taught: The descendants of Noah were commanded to observe seven mitzvot: judgment; and blessing [i.e., cursing] the name of G-d; and the prohibition of idol worship; and the prohibition against forbidden sexual relations; and the prohibition of bloodshed; and the prohibition of robbery; and the prohibition against eating a limb from a living animal.

המאירי, בית הבחירה, ע"ז כ, ב

אלא שבזמנים אלו אין שום אדם נזהר בדברים אלו כלל, אף ביום אידם, לא גאון ולא רב ולא חכם ולא תלמיד ולא חסיד ולא מתחסד. וי"מ כתבו בה הטעם מפני שאין עכשיו מקריבין לפני ע"ז ואין כאן מכשול... ויש באים בהתרה משום איבה... ומ"מ לפי הסוגיה יש לי לדון... וכן מצד גויים שבחו"ל לא הותר אלא לפני האיד, אבל יום האיד עצמו אסור והרי מנהג ההיתר גם ביום האיד הוא. ומתוך כך עיקר הדברים נראה לי שדברים אלו כולם נאמרו על עובדי ע"ז... ומתוך כך עיקר הדברים נראה שדברים אלו כלם לא נאמרו אלא על עובדי האלילים וצורותיהם וצלמיהם, אבל בזמנים הללו הכל מותר... הא כל שהוא מן האומות הגדורות בדרכי הדתות והמודות באלהות אין ספק שאף בשאין מכירו מותר וראוי... שדבר זה עיקר איסורו לאותם עובדי האלילים שהיו אליליהם בביתהם.

English

(ו) אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.

(ז) אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).

(ח) כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.

(ט) וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.

(6) Even Jesus the Nazarene who imagined he would be the Messiah and was killed by the Court129Or, was handed over to the Romans who killed him as a revolutionary because he proclaimed himself the Messiah, King of Israel. was prophesized about by Daniel as it says, “and also the children of the violent among your people will lift themselves up to establish the vision, but they shall stumble” (Daniel 11:14). Was there ever a greater impediment than this one? All the Prophets spoke of the Messiah, Redeemer of Israel and Savior and Gatherer of the Exiles and Strengthener of the Commandments. But this one caused the ruin of Israel by the sword and the dispersal of its remnant and its humiliation and reversed130Or, changed. the Torah, and caused most of the world to err and worship a god other than HaShem (G-d).

(7) Nonetheless, the Thoughts of the Creator of the World are beyond any man’s understanding. For our ways are not His Ways, and our thoughts are not His Thoughts. And all the doings of Jesus the Nazarene and that of that Ishmaelite131I.e. Mohammed. The Rambam labels him “Meshugah” in his Igeress Teiman. who came after him are nothing but to pave the way for the King Messiah and prepare the entire world to worship G-d together, as it says, “For then132When they will realize that their Messiahs were false will they abandon them and turn to G-d’s true Messiah. I will turn to the peoples a pure language, that they may all call upon the Name of the Lord, to serve Him with one consent” (Zephania 3:9).

(8) How is this so? The world is now already filled with matters of the Messiah and matters of the Torah and matters of the Commandments. Knowledge of these matters have spread to the distant islands and to the many nations of those with uncircumcised hearts. They discuss these matters and the Commandments of the Torah. Some of them133As did Jesus. say that these Commandments were once true, but have since been canceled for our times as they were not meant to be observed for all generations. Some of them say that these are secret matters and are not as simple as they would appear, and now the “Messiah”134Mohammed. has come and revealed these secrets.

(9) But when the true King Messiah will rise and succeed, and he will be lifted up and raised aloft, they all will immediately return and will know that their fathers left them an erroneous legacy, and their fathers and prophets led them astray.

הראי"ה קוק, אורות ישראל ה, ד

כל דעה כוזבת, המהרסת את העולם, נובעת ע"פ רוב ממקור החפץ להתעלות בלא גבול ובלא הכנות הנאותות, שזה גורם לנפילה והשתברות. עבודה זרה חפצה להתקרב אל האלהות בחושים, וירדה לשפלותה. כי רצתה לעלות למקום שאי אפשר לעלות, ולא קנתה ההכנות הדרושות, שהן דרכי הדעה וההרגשה, המכשרת את האדם להיות מבקר בהיכל ד'. הנטיה מקו המקורי, ממקורם של ישראל, יש לה תמיד מעין עבודה זרה, דהיינו חפץ ופועל לצייר את האלהות בהכרה מוחלטת חיובית... הנצרות חשבה, שהיא יודעת את האלהים. היא מדדה את הבלתי נמדד באמת המוסר האנושי, ע"פ אותה המדה שהיתה יכולה להשתער בימי התגלותה. ומן הדמיון שיש לה ידיעה, במה שאין לה ולכל נוצר כל מושג, והרגשה במה שאי אפשר להרגיש, התקרבה, בטבעה לאליליות, ונסתבכה במושגים אליליים כ"כ... מה שהיא הנצרות ביחם אל החסד והמוסר, שהיא חשבה שהיא מבינה בהם את האלהות ומרגישתה, כן היא המושלמניות ביחס אל החכמה והגבורה... אבל בכל זה לא תוכל להחזיק מעמד קבוע, ואין בינה לבין האליליות חיץ הגיוני. כי האלהות המובנת והניכרת ע"פ מדה נבראת, כחכמה וגבורה. וכל מיני מעלות כאלה, ממה שהפה והלב של האדם המוגבל יכול לדבר ולחשוב, היא בעצמה תכונה של אליליות, מפני שקרותה והעדר מציאותה, ולעולם תנוצח מן הכפירה השוללת, שצדקה ממנה כשנעריך את שתיהן אל המושג האמיתי של האלהות.

English

הראי"ה קוק, שמונה קבצים ג

מז. ארבע שאיפות עומדות ברוח האדם, נשפעות מרוח העולם במחלקותיו. האחת, שאיפת הרע הגמורה, חפץ השלטתו בכל ערכי החיים והעולם. מזה יצאה התקופה האלילית, והיא פועלת בעומק זוהמתה גם עד כה, בכל ענפיה שהם הם סורי הגפן נכריה, בכל רשעה, מחלה, סכלות וחורבן, בין הגלויים בניוולם, בין המכוסים במעטה היופי החיצוני, כבוד המדומה, ומשטר ממשלת תבל. השאיפה השניה היא הכרת הרע ברשעתו, ומתוך כך הכרזת היאוש המוחלט על כל היש, ושאיפת ההצלה בכליון מוחלט, וכונניות חיים למטרה זו. זוהי שאיפת הבודהיסמוס.

מח. השאיפה השלישית היא יאוש למחצה, כלומר להתיאש מהרשעה בעצמה, מהרע ושליטתו בעצמו, למסור בידו את החומר, ואת העולם החברותי, הנגרר הרבה אחרי מראה עינים, ולהציל מתוך יאוש זה את הפנימיות של החיים, שזהו צד הטוב שלהם. זוהי שאיפת הנוצריות. השאיפה הרביעית היא העומדת להציל את הכל, מבלי להשאיר גם צרור, לחשוב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, להציל את הגוף כמו הנשמה, את חיצוניות ההויה כמו פנימיותה, את הרע בעצמו כמו את הטוב, ולא עוד, אלא להפך את הרע לטוב גמור, ולהעלות את העולם ומלואו בכל צדדיו ותכסיסיו, את העולם היחידי בכל ערכיו החומריים, ואת העולם החברותי בכל סדריו, להעמיד את הכל על בסיס הטוב. זאת היא שאיפת ישראל

English