1. What is an אשל?
2. Why is the story of planting the אשל embedded in the Avimelech story?
3. What is the connection the אשל and calling in the name of G-d?
4. What does it mean that Avraham called in the name of G-d?
5. Why did Avraham live amongst the Plishtim for so long?
בכור שור - ויטע אשל. אילן גדול להיות לזכרון על הברית ובתלמוד דתליא באשלי רברבי דומיא יתלה באילן גדול: ,
ויקרא בשם ה'. נתן הודאה להק' שנתן לו גדולה עד שהמלכים כורתים עמו ברית מפני גדולתו:
(א) ויטע אשל וגו׳ ויקרא שם וגו׳. כאן קיים דבר ה׳ והיית לאב המון גוים וכמ״ש לע״ל ע״כ נטע אשל להקריא גם לפני עוברים ושבים שלא יוכל לגיירם וללמדם תורה מ״מ ידעו עכ״פ כי ה׳ אל עולם. ולזה התכלית יצא מחברון למקום מרובה באוכלסין:
א-ל עולם, he pointed out that his G’d was not only powerful locally, but was a G’d Who was equally powerful allover the globe, seeing the globe is His, He being the One Who had created it.
רלב״ג ביאור המילות בראשית כ״א
ויטע אשל – אילן, להיות ממנו צל על הבאר, ולאכול תחתיו, כי כן היה אילן סמוך לאהלו באלוני ממרא לאכול תחתיו בעת החום, כאומרו: ׳והוא עֹמד עליהם תחת העץ וַיֹּאכֵלוּ׳ (יח, ח). ואמנם זכר זה, כי לא קבע לו מקום לדירה בארץ פלשתים, אבל בבאר שבע קבע לו מקום לדירה; וזה, לפי ששם היה מקום נבחר אל שידבק בו השפע האלקי.
(א) ויטע אשל. רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר אשל זה פרדס וחד אמר אשל זה פונדק, בשלמא למ"ד פרדס היינו דכתיב ויטע, אלא למ"ד פונדק מאי ויטע, כדכתיב (דניאל י"א) ויטע אהלי אפדנו טזפונדק היא אכסניא לאורחים, לתכלית הכונה לפרסם שם ה' כפי שיתבאר בסמוך. ונראה דכלל דרשא זו נסמכת על מ"ש במ"ר מאי אשל – שאל [בהיפך אותיות, כמו כבש כשב, שמלה שלמה], כל מה שהי' אדם שואל בו הי' מטעים, תאנים ענבים ורמונים, ר"נ אמר פונדקי, שאל מה תרצה, בשר עופות דגים יין, ולפי"ז מבואר הדרשא שלפנינו.
,ויקרא וגו'. אמר ריש לקיש, אל תקרא ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב, כיצד, לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם, וכי משלי אכלתם, והלא משל אלקי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם
נראה דדריש כן משום דקשה לי' מה שייכות קריאת ה' לנטיעת אשל, אבל לפי הדרשא ויקריא שייך שפיר, דריש לקיש לשיטתי' בדרשא הקודמת שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים כדי שיתאספו אליו המון רב, ויהי' לו מקום וסבה לקרוא בשם ה' ולהודיע אלהותו בעולם, אשר כנודע אך זה היתה מטרתו וחפצו של אברהם אבינו כל ימיו, וכמבואר בר"פ לך בפ' ואת הנפש אשר עשו יעו"ש. . (שם שם ב')
(א) ימים רבים, עמד שם ימים רבים, כי היה לו ברית עם אבימלך ולא היה מפחד מאדם. וברוב ארץ פלשתים היא ארץ שבעה כמו שראינו בשונמית שישבה שם מפני הרעב שבע שנים:
(א) ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים. לא נודע טעם אברהם בזה לישב בין הפלשתים ימים רבים כל כך יתרים על של חברון כמאמר חז"ל (בראשית רבה נ"ד, ו') והן נודע כי ארץ פלשתים אינה חשובה כל כך, וחז"ל אמרו (שם נ"ב, ד') כי נסע מחברון מפני הבושה של לוט שהיו אומרין שבא על בנותיו.
וזה נכון הוא אבל לא על כל כך שנים כי על כל פנים הרי חזר לחברון והיה לו לחזור קודם להיות קרוב להר המוריה.
ואפשר לומר בזה כי הנה הקב"ה אמר לאברהם (בראשית ט"ו, י"ג) כי גר יהיה זרעך בארץ וגו' ומשמע דוקא זרעך ולא הוא וכמאמר חז"ל (שם מ"ד, כ') בפסוק (שם שם, ט"ו) ואתה תבוא אל אבותיך וגו' רק משנולד יצחק התחיל הגירות וענין הגירות שהיה ביצחק ולא באברהם הוא לפי שאברהם היה במדינה חשוב ומפורסם גדול והיה מלך עליהם כמאמר חז"ל (שם פרשה מ"ג, ה') ומוניטין שלו יצא בעולם כמאמרם (שם פרשה ל"ט, י"א) ואיך יֵאָמֵר גר על מלך הארץ ועל כן אמר אברהם לבני חת (בראשית כ"ג, ד') גר ותושב אנכי עמכם, פירוש אף שאני גר ממקום אחר מכל מקום תושב אני עמכם כי מלך הארץ היה כאמור. ולא כן יצחק שלא היה לו שלוה בארץ, והפלשתים גרשו אותו ממקום למקום ואמרו לו (בראשית כ"ו, ט"ז) לך מעמנו וגו' ואין לך גירות גדול מזה, ועל כן נאמר לו (שם שם,ג') גור בארץ הזאת כלומר קבל עליך הגירות. ואכן נראה כי אף אברהם לא היה תושב כי אם בחברון שהם אמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכנו פירוש מלך כמו שכתוב שם ולא כן בשארי מקומות ובפרט בפלשתים שגזלו וחמסו אותו תמיד בבארות אשר חפר, ושרה נלקחה לבית אבימלך הגם שסבר שאחותו היא מכל מקום זה גירות הוא ולא תושב ועל כן אמר גר ותושב אנכי עמכם פירוש דוקא עמכם תושב אני ולא במקום אחר.
רד״צ הופמן בראשית כ״א - ויגר – מכין את הרקע לסיפור הבא, ללמדנו שבשעת עקידתו יצחק כבר גדול היה.
רלב״ג ביאור הפרשה בראשית כ״א - וכבר גר קודם זה אברהם בארץ פלשתים ימים רבים. ואולם אמר זה, כי אף על פי שעמד שם אברהם ימים רבים לא רצה להשתקע שם, כי לא היה מארץ כנען, אבל גר שם עד שנמצא לו מקום נאות סמוך לארץ ההיא בארץ כנען, והוא באר שבע.
(ג) אכן אברהם אבינו היה מכיר שהש"י מלא כל הארץ כבודו, והסיר ערלת ההסתר המסתרת בין אור הש"י להשגת האדם, וזה שאחר מצות המילה מצינו (בראשית כא) ויקרא שם בשם ה' אל עולם. היינו שניכר מציאותו בכל הויות הבריאה. וכדאיתא במדרש רבה (וירא מח) מבשרי אחזה אלוק, אילולי שעשיתי כן היה הקב"ה נגלה עלי, שהיה רואה מכל פרטיו את אור הש"י. ומה שמצינו, שאמר אברהם אבינו (בראשית יד) הרמתי ידי אל ה' אל עליון, היתה זאת קודם המילה, ומבואר ענינו בפנים פרשת לך(בבית יעקב לג). וכן מצינו שהאבות למדו תורה לבניהם, כדאיתא במדרש תנחומא (ויגש יא) וברבה (ויגש צה), וכן מצינו במדרש רבה (שמות ה) שהיו לישראל במצרים מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת:
(3) Avraham, however, understood that God, “fills the whole world with His glory.” He removed the orlah,39Orlah means “foreskin.” The author is stating that Avraham’s removal of concealment of G-d paralleled his own act of circumcision. This idea is found in the Zohar, and many Kabbalistic and hasidic writings. the force of concealment, which divided God’s light from man’s understanding. Thus we find after he was given the commandment of circumcision (milah) it is said (Bereshit, 21:33), “And he called in the name of Hashem, the God of the world.” This means that God’s existence became apparent in all aspects of the creation, as the Midrash Rabbah (Vayera, 48) states, on the verse (Iyov, 19:26), “‘From my flesh I shall see God’ – Were it not for the act of circumcision, how could God have been revealed to me?” That is, he saw God’s light in every detail of creation. When Avraham said, “I raise my hands to the Supernal God,” it was before the circumcision.40See the Beit Yaakov in parshat Lech Lecha, 33. Similarly, we find that the Patriarchs taught the Torah to their sons. The Midrash41Midrash Tankhuma, Vayigash 11; Midrash Rabbah,Vayigash 95; Midrash Rabbah, Shemot 5. tells us that while Israel was in Egypt they possessed scrolls with which they would delight in each Shabbat.
(יט) " אמר הקדוש ברוך הוא: קנא לי! שאילולי הקנאה – אין העולם מתקיים. לפי שאין אדם נוטע כרם, ואין אדם נושא אשה, ואין אדם בונה בית: כי כל אלו העניינים באים מחמת שאדם מקנא בחברו. אם יבנה בית – גם אחר ישים דעתו לעשות כן. וכן לעניין אשה, כל אחד מקנא בחברו. וכיון שקיום העולם תלוי בקנאה, ישים כל הקנאות לשם שמים: אם יבנה בית – יבנה בו חדר ללמוד בו תורה, ושיהא ביתו בית ועד לחכמים, ולהכניס בו אורחים (אבות א ד-ה), ולעשות בו חסד לבני אדם. וכן אמרו רבותינו זיכרונם לברכה (שוחר טוב שם): אלולי שקנא אברהם אבינו, לא היה קונה שמים וארץ. ואימתי קִנא? כשאמר למלכי צדק: כיצד יצאתם מן התיבה? אמר לו: בצדקה שהיינו עושים שם. אמר לו: וכי מה צדקה היה לכם לעשות בתיבה, וכי עניים היו שם? והלוא לא היו שם אלא נח ובניו, ועם מי הייתם עושים צדקה? אמר לו: עם בהמות חיות ועופות. לא היינו ישנים, אלא היינו נותנים לפני זה ולפני זה לאכול ולשתות. ואותה שעה אמר אברהם: ומה אלו, אילולי צדקה שעשו עם בהמה חיה ועוף – לא היו יוצאים מן התיבה. וכיון שעשו צדקה – יצאו. אף אני אעשה צדקה עם בני אדם, שהם בצלמו של אלקינו, על אחת כמה וכמה! אותה שעה "ויטע אשל" (בראשית כא לג), ראשי תיבות: אכילה, שתיה, לויה. ועל דרך זה ירבה אדם קנאה.
(19) The Holy One, Blessed be He, said : "Be jealous for My sake, were it not for envy, the world would not stand. A man would not plant a vineyard, marry a wife or build a house (Shoher Tob 37a). For all of these matters come about because one man envies his companion. If he builds a house, then another person will have it in mind to do likewise, and thus it is concerning a wife. And since the perpetuation of the world depends upon envy, let him dedicate all these envious qualities to God. If he builds a house let him build in it room for the study of Torah, a gathering place for the wise, a place where guests are welcomed, and a place where he does kindness to men. And thus did they say (Shohar Tov ibid). Had not Abraham been jealous he would have not acquired both worlds. And how was he envious? He asked Melchizedek1See Nedarim 32b, where Melchizedek is identified with Shem, the son of Noah., "How did you emerge from the Ark?" And Melchizedek answered, "Because of the charity that we did there," Abraham said to him, "What kind of charity could you do in the Ark; — were there any poor people there? There was no one there except Noah and his sons, so to whom were you doing charity?" Melchizedek answered him : "With the animals, with the beasts and with the fowl. We did not sleep but were constantly giving food to all these living creatures all night long." At that moment Abraham said, "If these people had not done charity with the animals, beasts and fowl, they would not have emerged from the Ark, but because they did justice with them, they did emerge safely, then I who will do justice with all the children of man who are in the image of the Holy One, Blessed be He, will not this be all the more favorable in God's eyes?" At that moment "And he planted a tamarisk (eshel) in Beersheba" (Gen. 21:33). (The sages take each letter of the Hebrew word Eshel and they say that the word Eshel means a place where strangers can eat, drink and lodge.) In this manner, a man ought to, indeed, increase his zeal.