(כג) הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם ה' הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃
(כד) וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם׃
(23) Lo, I will send the prophet Elijah to you before the coming of the awesome, fearful day of YHVH. (24) He shall reconcile parents with children and children with their parents, so that, when I come, I do not strike the whole land with utter destruction.
(לג) וְהָא כְתִיב, (מלכים ב ב) וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיִם. רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה אָמְרֵי, כְּשֶׁהֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלִיָּהוּ לָרָקִיעַ, עָמַד מַלְאַךְ הַמָּוֶת כְּנֶגְדוֹ. (לד) אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל מְנָת כָּךְ בָּרָאתִי שָׁמַיִם, שֶׁיַּעֲלֶה אֵלִיָּהוּ לְשָׁם. אָמַר לֵיהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַכְשָׁיו יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לַבְּרִיּוֹת. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין זֶה כִּשְׁאָר בְּרִיּוֹת וְיָכוֹל הוּא לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ מִן הָעוֹלָם וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ כֹּחוֹ. אָמַר לֵיהּ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי רְשׁוּת, וְאֵרֵד אֵלָיו. אָמַר לֵיהּ רֵד, מִיָּד יָרַד. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אֵלִיָּהוּ, הִכְרִיחוֹ תַּחַת רַגְלָיו, וּבִקֵּשׁ לְהַעֲבִירוֹ מִן הָעוֹלָם, וְלֹא נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת. מִיָּד כָּפַף אוֹתוֹ תַּחְתָּיו, וְעָלָה לַשָּׁמַיִם. דִּכְתִיב (שם) וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיִם.
When the Holy Blessed One brought Eliyahu to heaven the Angel of Death stood to oppose him. ... The Angel of Death said to the Master of the World, "now you have given other creatures an opening [to complain]." God replied, "Eliyahu is not like other creatures. He could remove you [Death] from the world but he does not know his own strength." The Angel of Death said, "Master of the World, grant me permission and I will descend upon him. He said "Go down" and he immediately descended. But Eliyahu saw him and forced him under his leg. Eliyahu asked that he might remove him from the world but God did not grant him permission. Immediately, he flipped him and ascended [alive] to heaven.
The Sages taught: If the dogs in a certain place are crying for no reason, it is a sign that they feel the Angel of Death has come to the city. If the dogs are playing, it is a sign that they feel that Elijah the prophet has come to the city. These matters apply only if there is no female dog among them. If there is a female dog nearby, their crying or playing is likely due to her presence.
(א)...אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, הִקְדִּים וְעָשָׂה עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה מֵתִים, וְאֵלִיָּהוּ מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹצֵר גְּשָׁמִים, וְאֵלִיָּהוּ עוֹצֵר גְּשָׁמִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט, וְאֵלִיָּהוּ מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט.
You will find that, through the agency of the righteous, the Holy One anticipated in this world everything that He will do in the world-to-come. The Holy One quickens the dead, and [the prophet] Elijah quickened the dead. The Holy One holds back rain, and Elijah held back rain. The Holy One blesses the [ones who have] little, and Elijah blessed the [ones who have] little.
—trans. The Book of Legends, Bialik/Ravnitzky
ר' שמעון אומר, מכח צדקה המתים עתידים להחיות מניין אנו למדין מאליהו התשבי שהלך לו לצאת וקבלתו אשה אלמנה בכבוד גדול אמו של יונה ומפיתו ומשמן יצהרו היו אוכלין ושותין הוא והיא ובנה שנאמר (מלכים א' יז, טו) וַתֹּאכַל הִיא וָהוּא.
Rabbi Simeon said: Owing to the power of charity the dead will be quickened in the future. Whence do we learn this? From Elijah the Tishbite. For he betook himself to Zarephath, and a woman (who was) a widow received him with great honor. She was the mother of Jonah, and they were eating and drinking his bread and oil; he, she, and her son, as it is said, "And she did eat, and he also" (1 Kings xvii. 15).
אמרי ברקיעא מאן גלי רזיא בעלמא אמרי אליהו אתיוהו לאליהו מחיוהו שתין פולסי דנורא אתא אידמי להו כדובא דנורא על בינייהו וטרדינהו
They said in heaven: Who is the revealer of secrets in the world? They said in response: It is Elijah. Elijah was brought to heaven, whereupon he was beaten with sixty fiery lashes. Elijah came back down to earth disguised as a bear of fire. He came among the congregation and distracted them from their prayers, preventing Rabbi Ḥiyya from reciting the phrase: Who revives the dead.
תנו רבנן עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן באר ומן וקשת הכתב והמכתב והלוחות קברו של משה ומערה שעמד בה משה ואליהו פתיחת פי האתון ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים
The Sages taught: Ten phenomena were created on Shabbat eve during twilight, and they were: [Miriam’s] well, and manna, and the rainbow, writing, and the writing instrument, and the tablets, the grave of Moses, and the cave in which Moses and Elijah stood, the opening of the mouth of [Balaam’s] donkey, and the opening of the mouth of the earth to swallow the wicked [in the time of Korah].
תניא אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם:
Incidental to the mention of the elevated significance of the night watches, the Gemara cites a related story: It was taught in a baraita that Rabbi Yosei said: I was once walking along the road when I entered the ruins of an old, abandoned building among the ruins of Jerusalem in order to pray. I noticed that Elijah, of blessed memory, came and guarded the entrance for me and waited at the entrance until I finished my prayer. When I finished praying and exited the ruin, Elijah said to me, deferentially as one would address a Rabbi: Greetings to you, my Rabbi. I answered him: Greetings to you, my Rabbi, my teacher. And Elijah said to me: My son, why did you enter this ruin? I said to him: In order to pray. And Elijah said to me: You should have prayed on the road. And I said to him: I was unable to pray along the road, because I was afraid that I might be interrupted by travelers and would be unable to focus. Elijah said to me: You should have recited the abbreviated prayer instituted for just such circumstances. Rabbi Yosei concluded: At that time, from that brief exchange, I learned from him, three things: I learned that one may not enter a ruin; and I learned that one need not enter a building to pray, but he may pray along the road; and I learned that one who prays along the road recites an abbreviated prayer so that he may maintain his focus. And after this introduction, Elijah said to me: What voice did you hear in that ruin?
I responded: I heard a Heavenly voice, like an echo of that roar of the Holy One, Blessed be He (Maharsha), cooing like a dove and saying: Woe to the children, due to whose sins I destroyed My house, burned My Temple, and exiled them among the nations.
And Elijah said to me: By your life and by your head, not only did that voice cry out in that moment, but it cries out three times each and every day. Moreover, any time that God’s greatness is evoked, such as when Israel enters synagogues and study halls and answers in the kaddish prayer, May His great name be blessed, the Holy One, Blessed be He, shakes His head and says: Happy is the king who is thus praised in his house. When the Temple stood, this praise was recited there, but now: How great is the pain of the father who exiled his children, and woe to the children who were exiled from their father’s table, as their pain only adds to that of their father (Rabbi Shem Tov ibn Shaprut).
מוזגים כוס של אליהו ופותחים את הדלת:
We pour the cup of Eliyahu and open the door.
ואת מוצא שמשה ואליהו שוין זה לזה בכל דבר ...
"Moshe and Elijah were equals."
See https://docs.google.com/document/d/1rVcewlZlpwvQxFcRYEse9gEY5gnJ-8e71w8WzmOTrLk/edit?usp=sharing
(א) אומרים על אליהו והושע אכזרים היו, ח"ו לא היו אכזרים, האכזרי היה מציל
Some say Elijah and Hosea were cruel – God forbid! They weren't cruel; they helped save people.
The Gemara relates that Elijah the Prophet said to bar Hei Hei, and some say that he said this to Rabbi Elazar: What is the meaning of that which is written: “Behold, I have refined you, but not as silver; I have tried you in the furnace of affliction [oni]” (Isaiah 48:10)? This teaches that the Holy One, Blessed be He, sought after all good character traits to impart them to the Jewish people, and He found only poverty [aniyut] capable of preventing them from sin. Shmuel said, and some say it was Rav Yosef: This explains the folk saying that people say: Poverty is good for the Jewish people like a red bridle [barza] for a white horse. Just as a red bridle accentuates the white color of the horse, so the challenge of poverty draws out the purity of the Jewish people.
רב כהנא הוה קמזבין דיקולי תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה איזיל איקשיט נפשאי סליק וקנפיל מאיגרא לארעא אתא אליהו קבליה אמר ליה אטרחתן ארבע מאה פרסי א"ל מי גרם לי לאו עניותא יהב ליה שיפא דדינרי
וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס (מ"א יח ל), שריפא אותן והביאן לדרך הטובה, שעשה להם כל אותן הנסים, כיוןשראו אותו מה אמרו, ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים (שם שם לט), בעולם הזה על ידי שהיתה ע"ז מצוי אמרו ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים, אבל לעולם הבא כשימלוך הקב"ה עלינו ועל כל ישראל אומרים והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד ט).
AND HE REPAIRED THE BROKEN-DOWN ALTAR OF THE LORD, in that he healed them and brought them into the way of goodness when he did all those miracles for them. When they saw him, what did they say (according to I Kings 18:39)? THE LORD ALONE IS GOD; THE LORD ALONE IS GOD! In this world, because idolatry was common, they said: THE LORD ALONE IS GOD; THE LORD ALONE IS GOD; but in the world to come, when the Holy One reigns over us and over all Israel, they shall say (according to Zech. 14:9): AND THE LORD SHALL BE A KING OVER ALL THE EARTH. IN THAT DAY THE LORD SHALL BE ONE, AND HIS NAME ONE.
איכא דאמרי רב שימי בר אשי בלע חיויא אתא אליהו אידמי ליה כפרשא אוכליה כשותא במילחא וארהטיה קמיה תלתא מילי ונפק מיניה גובי גובי האי מאן דטרקיה חיויא ליתי עוברא דחמרא חיורתא וליקרעיה ולותביה עילויה והני מילי דלא אישתכח טרפה ההוא
Some say that Rav Shimi bar Ashi was the one who swallowed a snake, and Elijah came and appeared to Rav Ashi as a horseman. He fed him hops with salt and made him run in front of him for three mil, and the snake came out of him in pieces.
(א) דָּבָר אַחֵר, מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. לְכָךְ כְּתִיב הַכָּבוֹד. כֵּיצַד? מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹשִׁיב לִשְׁלֹמֹה עַל כִּסְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ תַּחַת דָּוִיד אָבִיו וַיַּצְלַח (דה״א כט, כג) מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְכִּיב לְאֵלִיָּהוּ עַל סוּסוֹ. וּמַהוּ סוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סוּפָה וּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַרְכּוֹ (נחום א, ג). וּכְתִיב בְּאֵלִיָּהוּ: וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳּעָרָה הַשָּׁמָיִם (מלכים ב ב, יא).
Another comment on Who is the King of Glory? (Ps. 24:10). He is the King of Kings, the Holy One, blessed be He, who apportions honor to those who fear Him. Therefore it is written: Glory. How so? No one sits on the throne of a king of flesh and blood. But the Holy One, blessed be He, sat Solomon on his throne, as it is said: Then sat Solomon on the throne of the Lord as king instead of David his father, and prospered (I Chron. 29:33). An earthly king does not permit anyone to mount his horse, but the Holy One, blessed be He, allowed Elijah to ride His horse. What is the horse of the Holy One, blessed be He? It is the whirlwind and in the storm in His way (Nah. 1:3). And concerning Elijah it is written: And it came to pass, when the Lord took Elijah up by a whirlwind into heaven (II Kings 2:1).
אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי יומא חד ריש ירחא הוה נגה ליה ולא אתא א"ל מאי טעמא נגה ליה למר אמר ליה אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידיה ומצלי ומגנינא ליה וכן ליצחק וכן ליעקב ולוקמינהו בהדי הדדי סברי תקפי ברחמי ומייתי ליה למשיח בלא זמניה
The Gemara relates another incident involving Elijah the prophet. Elijah was often found in the academy of Rabbi Yehuda HaNasi. One day it was a New Moon, the first of the month, and Elijah was delayed and did not come to the academy. Later, Rabbi Yehuda HaNasi said to Elijah: What is the reason that the Master was delayed? Elijah said to him: I had to wake up Abraham, wash his hands, and wait for him to pray, and then lay him down again. And similarly, I followed the same procedure for Isaac, and similarly for Jacob in turn. Rabbi Yehuda HaNasi asked Elijah: And let the Master wake them all together. Elijah responded: I maintain that if I were to wake all three to pray at the same time, they would generate powerful prayers and bring the Messiah prematurely.
(זכריה ב, ג) וַיַּרְאֵ֣נִי ה' אַרְבָּעָ֖ה חָרָשִֽׁים מאן נינהו ארבעה חרשים אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק
§ Apropos the end of days, the Gemara cites another verse and interprets it homiletically. It is stated: “The Lord then showed me four craftsmen” (Zechariah 2:3). Who are these four craftsmen? Rav Ḥana bar Bizna said that Rabbi Shimon Ḥasida said: They are Messiah ben David, Messiah ben Yosef, Elijah, and the righteous High Priest, who will serve in the Messianic era.
Artisans.
וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (דברים ל, יב) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני
And this is known as the oven of akhnai. The Gemara asks: What is the relevance of akhnai, a snake, in this context? Rav Yehuda said that Shmuel said: It is characterized in that manner due to the fact that the Rabbis surrounded it with their statements like this snake, which often forms a coil when at rest, and deemed it impure. The Sages taught: On that day, when they discussed this matter, Rabbi Eliezer answered all possible answers in the world to support his opinion, but the Rabbis did not accept his explanations from him. After failing to convince the Rabbis logically, Rabbi Eliezer said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, this carob tree will prove it. The carob tree was uprooted from its place one hundred cubits, and some say four hundred cubits. The Rabbis said to him: One does not cite halakhic proof from the carob tree. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the stream will prove it. The water in the stream turned backward and began flowing in the opposite direction. They said to him: One does not cite halakhic proof from a stream. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the walls of the study hall will prove it. The walls of the study hall leaned inward and began to fall. Rabbi Yehoshua scolded the walls and said to them: If Torah scholars are contending with each other in matters of halakha, what is the nature of your involvement in this dispute? The Gemara relates: The walls did not fall because of the deference due Rabbi Yehoshua, but they did not straighten because of the deference due Rabbi Eliezer, and they still remain leaning. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, Heaven will prove it. A Divine Voice emerged from Heaven and said: Why are you differing with Rabbi Eliezer, as the halakha is in accordance with his opinion in every place that he expresses an opinion? Rabbi Yehoshua stood on his feet and said: It is written: “It is not in heaven” (Deuteronomy 30:12). The Gemara asks: What is the relevance of the phrase “It is not in heaven” in this context? Rabbi Yirmeya says: Since the Torah was already given at Mount Sinai, we do not regard a Divine Voice, as You already wrote at Mount Sinai, in the Torah: “After a majority to incline” (Exodus 23:2). Since the majority of Rabbis disagreed with Rabbi Eliezer’s opinion, the halakha is not ruled in accordance with his opinion. The Gemara relates: Years after, Rabbi Natan encountered Elijah the prophet and said to him: What did the Holy One, Blessed be He, do at that time, when Rabbi Yehoshua issued his declaration? Elijah said to him: The Holy One, Blessed be He, smiled and said: My children have triumphed over Me; My children have triumphed over Me.
אמר רבי יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני. שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע. ולקרב המרוחקין בזרוע. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם. וקרבה בן ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב. רבי יהודה אומר לקרב אבל לא לרחק. רבי שמעון אומר להשוות המחלוקת. וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם. שנאמר (מלאכי ג, כג) הנני שולח לכם את אליהו הנביא וגומר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם:
Rabbi Yehoshua said: I have a tradition from Rabbi Yochanan the son of Zakkai, who heard it from his teacher, and his teacher from his teacher - a law to Moses from Sinai! - that Eliyahu will not come to declare people pure or impure, to distance [i.e. make impure] people or to bring [into purity those who are declared impure], but rather to distance those who were brought near by force, and to bring close those who were distanced by force. The family Bet Tzreifa was across the Jordan, and Ben Tzion distanced them by force, and someone else was there and Ben Tzion brought them close by force. [It is cases] such as these [that] Eliyahu is coming to declare pure and impure, to bring near and to distance. Rabbi Yehudah says: to bring [people] close, but not to [make people] distant. Rabbi Shimon says: to resolve arguments. The Sages say: He will not come to make distant or to bring close but to make peace in the world, as it says "Behold, I will send you Elijah the prophet [before the coming of the great and terrible day of the LORD]. And he shall turn the heart of the fathers to the children, and the heart of the children to their fathers" (Malachi 3:23-24).
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי מֵאִיר, בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי, בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא, בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בָּא גוֹבַי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, פָּסַק הָעשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יוֹסֵי קַטְנוּתָא, פָּסְקוּ חֲסִידִים. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קַטְנוּתָא, שֶׁהָיָה קַטְנוּתָן שֶׁל חֲסִידִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בָּטַל זִיו הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן פָּאבִי, בָּטַל זִיו הַכְּהֻנָּה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי, בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. רַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין, וְחָפוּ רֹאשָׁם, וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְגָבְרוּ בַעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, וְאֵין שׁוֹאֵל, עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שָׁרוּ חַכִּימַיָּא לְמֶהֱוֵי כְסָפְרַיָּא, וְסָפְרַיָּא כְּחַזָּנָא, וְחַזָּנָא כְּעַמָּא דְאַרְעָא, וְעַמָּא דְאַרְעָא אָזְלָא וְדַלְדְּלָה, וְאֵין מְבַקֵּשׁ, עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה, בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָּנוּ, וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים. (מיכה ז) בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. רַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּא עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן:
When Rabbi Meir died, the composers of fables ceased. When Ben Azzai died, the diligent students [of Torah] ceased. When Ben Zoma died, the expounders ceased. When Rabbi Yehoshua died, goodness ceased from the world. When Rabban Shimon ben Gamaliel died, locusts came and troubles multiplied. When Rabbi Elazar ben Azaryah died, the sages ceased to be wealthy. When Rabbi Akiba died, the glory of the Torah ceased. When Rabbi Hanina ben Dosa died, men of wondrous deeds ceased. When Rabbi Yose Katnuta died, the pious men (hasidim) ceased—and why was his name called Katnuta? Because he was the youngest of the pious men. When Rabban Yohanan ben Zakkai died, the splendor of wisdom ceased. When Rabban Gamaliel the elder died, the glory of the torah ceased, and purity and separateness perished. When Rabbi Ishmael ben Fabi died, the splendor of the priesthood died. When Rabbi died, humility and fear of sin ceased. Rabbi Phineas ben Yair says: when Temple was destroyed, scholars and freemen were ashamed and covered their head, men of wondrous deeds were disregarded, and violent men and big talkers grew powerful. And nobody expounds, nobody seeks, and nobody asks. Upon whom shall we depend? Upon our father who is in heaven. Rabbi Eliezer the Great says: from the day the Temple was destroyed, the sages began to be like scribes, scribes like synagogue-attendants, synagogue-attendants like common people, and the common people became more and more debased. And nobody seeks. Upon whom shall we depend? Upon our father who is in heaven. In the footsteps of the Messiah insolence will increase and the cost of living will go up greatly; the vine will yield its fruit, but wine will be expensive; the government will turn to heresy, and there will be no one to rebuke; the meeting-place [of scholars] will be used for licentiousness; the Galilee will be destroyed, the Gablan will be desolated, and the dwellers on the frontier will go about [begging] from place to place without anyone to take pity on them; the wisdom of the learned will rot, those who fear sin will be despised, and the truth will be lacking; youths will put old men to shame, the old will stand up in the presence of the young, “For son spurns father, daughter rises up against mother, daughter-in-law against mother-in-law—a man’s own household are his enemies” (Micah 7:6). The face of the generation will be like the face of a dog, a son will not feel ashamed before his father. Upon whom shall we depend? Upon our father who is in heaven. R. Pinchas ben Yair says: Quickness leads to cleanliness, cleanliness leads to purity, purity leads to separation, separation leads to sanctity, sanctity leads to humility, humility leads to fear of sin, fear of sin leads to piety, piety leads to the Holy Spirit. And the Holy Spirit leads to the resuscitation of the dead, and the resuscitation of the dead leads to the coming of Elijah, may he be remembered for good, Amen.
The Gemara answers: It has already been promised to the Jewish people that Elijah will not come either on the eve of Shabbat or on the eve of a Festival, due to the trouble, lest people go out to greet him and not have time to complete all their preparations for the sacred day.