דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם אמר רב המנונא מאי קרא (דברים לג:ד) תורה צוה לנו משה מורשה תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום:
בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב (תהלים טו:א) מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם הולך תמים זה אברהם דכתיב (בראשית יז:א) התהלך לפני והיה תמים פועל צדק כגון אבא חלקיהו ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו דכתיב (בראשית כז:יב) אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חבירו וחרפה לא נשא על קרובו זה המקרב את קרוביו נבזה בעיניו נמאס זה חזקיהו המלך שגירר עצמות אביו במטה של חבלים ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה שבשעה שהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו (אבי אבי) רבי רבי מרי מרי נשבע להרע ולא ימיר כר' יוחנן דא"ר יוחנן אהא בתענית עד שאבא לביתי כספו לא נתן בנשך אפילו ברבית עובד כוכבים ושוחד על נקי לא לקח כגון ר' ישמעאל בר' יוסי כתיב עושה אלה לא ימוט לעולם כשהיה ר"ג מגיע למקרא הזה היה בוכה אמר מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט הא חדא מינייהו ימוט אמרו ליה מי כתיב עושה כל אלה עושה אלה כתיב אפילו בחדא מינייהו דאי לא תימא הכי כתיב קרא אחרינא (ויקרא יח:כד) אל תטמאו בכל אלה התם נמי הנוגע בכל אלה הוא דמטמא בחדא מינייהו לא אלא לאו באחת מכל אלה הכא נמי באחת מכל אלו
בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב (ישעיהו לג:טו) הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע הולך צדקות זה אברהם אבינו דכתיב (בראשית יח:יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' ודובר מישרים זה שאינו מקניט פני חבירו ברבים מואס בבצע מעשקות כגון ר' ישמעאל בן אלישע נוער כפיו מתמוך בשוחד כגון ר' ישמעאל בר' יוסי אוטם אזנו משמוע דמים דלא שמע בזילותא דצורבא מרבנן ושתיק כגון ר"א ברבי שמעון ועוצם עיניו מראות ברע כדרבי חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה וכתיב (ישעיהו לג:טז) הוא מרומים ישכון [וגו']
בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב (מיכה ו:ח) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך עשות משפט זה הדין אהבת חסד זה גמילות חסדים והצנע לכת זה הוצאת המת והכנסת כלה והלא דברים קל וחומר ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה והצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה
חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנאמר (ישעיהו נו:א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה
בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר (עמוס ה:ד) כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא דרשוני בכל התורה כולה
אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב:ד) וצדיק באמונתו יחיה
Rabbi Simlai taught: There were 613 mitzvot stated to Moses in the Torah, consisting of 365 prohibitions corresponding to the number of days in the solar year, and 248 positive mitzvot corresponding to the number of a person’s limbs. Rav Hamnuna said: What is the verse that alludes to this? It is written: “Moses commanded to us the Torah, an inheritance of the congregation of Jacob” (Deuteronomy 34:4). The word 'Torah,' in terms of its numerical value [gimatriyya], is 611. In addition, there are two mitzvot: “I am the Lord your God” and: “You shall have no other gods” (Exodus 20:2, 3), the first two of the Ten Commandments, that we heard from the mouth of the Almighty.
King David came and established the 613 mitzvot upon eleven mitzvot, as it is written: “A Psalm of David. Lord, who shall sojourn in Your Tabernacle? Who shall dwell upon Your sacred mountain? He who walks wholeheartedly, and works righteousness, and speaks truth in his heart. Who has no slander upon his tongue, nor does evil to his neighbor, nor takes up reproach against his relative. In whose eyes a vile person is despised, and he honors those who fear the Lord; he takes an oath to his own detriment, and changes not. He neither gives his money with interest, nor takes a bribe against the innocent. He who performs these shall never be moved” (Psalms, chapter 15). “He who walks wholeheartedly”; this is referring to Abraham, as it is written concerning him: “Walk before Me and be wholehearted” (Genesis 17:1). “Works righteousness”; this is referring to Abba Ḥilkiyyahu. “And speaks truth in his heart”; this is referring to Rav Safra. “Who has no slander upon his tongue”; this is referring to Jacob, as it is written: “Perhaps my father will feel me, and I will be in his eyes like a fraud” (Genesis 27:12). “Nor does evil to his neighbor”; this is referring to one who did not infringe upon another’s trade. “Nor takes up reproach against his relative”; this is referring to one who draws his relatives near. “In whose eyes a vile person is despised”; this is referring to King Hezekiah, who dragged the bones of his evil father, King Ahaz, in a bed of ropes. “And he honors those who fear the Lord”; this is referring to Jehoshaphat, king of Judea, who when he would see a Torah scholar would arise from his throne and hug him and kiss him, and call him: My father, my father, my teacher, my teacher, my master, my master. “He takes an oath to his own detriment, and changes not”; this is in accordance with the conduct of Rabbi Yoḥanan, as Rabbi Yoḥanan would say in the form of a vow when seeking to refrain from eating in another’s home: I shall fast until I will come to my house. “He neither gives his money with interest”; meaning he does not lend money with interest even to a gentile. “Nor takes a bribe against the innocent”; this is referring to Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei. “He who performs these shall never be moved.” When Rabban Gamliel would reach this verse he would cry, and he said: It is one who performed all these actions who shall never be moved; but if he performed only one of them, he shall be moved. The Sages said to him: Is it written: He who performs all these? Rather, the phrase “he who performs these” is written, indicating that one is blessed even in a case where he performed one of them. As if you do not say so, compare that to a different verse that is written with regard to severe transgressions punishable by karet: “Do not impurify yourselves with all these” (Leviticus 18:24). Would you say that there too it means that it is one who comes into contact with all these who becomes impure, but one who comes into contact with one of these, no, he does not become impure? Rather, is it not that the phrase “with all these” means: With one of all these? Here too it means that one who performs one of all these has a place in the World-to-Come.
Isaiah came and established the 613 mitzvot upon six, as it is written: “He who walks righteously, and speaks uprightly; he who despises the gain of oppressions, who shakes his hands from holding of bribes, who stops his ears from hearing blood, and shuts his eyes from looking upon evil” (Isaiah 33:15). “He who walks righteously”; this is referring to Abraham, as it is written concerning him: “For I have known him, that he will command his children…to perform righteousness and justice” (Genesis 18:19). “And speaks uprightly”; this is referring to one who does not shame another in public. “He who despises the gain of oppressions”; this is referring to Rabbi Yishmael ben Elisha. “Who shakes his hands from holding of bribes”; this is referring to Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei. “Who stops his ears from hearing blood”; this is referring to one who would not hear derision of a Torah scholar and remain silent, such as Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon. “And shuts his eyes from looking upon evil” is to be understood in accordance with the statement of Rabbi Ḥiyya bar Abba, as Rabbi Ḥiyya bar Abba says: This is referring to one who does not look at women when they stand over the laundry at the river. “He shall dwell on high; his fortress shall be the munitions of rocks; his bread shall be given, his waters shall be sure” (Isaiah 33:16).
Micah came and established the 613 mitzvot upon three, as it is written: “It has been told to you, O man, what is good, and what the Lord does require of you; only to do justly, and to love mercy, and to walk humbly with your God” (Micah 6:8). “To do justly,” this is justice; “to love mercy,” this is an allusion to acts of loving-kindness; “and to walk humbly with your God,” this is an allusion to taking the dead out for burial and accompanying a bride to her wedding canopy. The Gemara notes: And are these matters not inferred a fortiori? If, with regard to matters that tend to be conducted in public, e.g., funerals and weddings, the Torah states “walk humbly” when doing them, then in matters that tend to be conducted in private, e.g., charity and Torah study, all the more so.
Isaiah then established the 613 mitzvot upon two, as it is stated: “So says the Lord: Observe justice and perform righteous-ness” (Isaiah 56:1).
Amos came and established the 613 mitzvot upon one, as it is stated: “So says the Lord to the house of Israel: Seek Me and live” (Amos 5:4). Rav Naḥman bar Yitzḥak objects to this: There is no proof that the verse in Amos is establishing all the mitzvot upon one; say that Amos is saying: Seek Me throughout the entire Torah.
Rather, say: Habakkuk came and established the 613 mitzvot upon one, as it is stated: “But the righteous person shall live by his faith” (Habakkuk 2:4).
"ואהבת לרעך כמוך"
רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה.
בן עזאי אומר "זה ספר תולדות אדם"-- זה כלל גדול מזה.
"And you shall love your neighbor as yourself"
R. Akiva says: This is an all-embracing principle in the Torah.
Ben Azzai says: (Genesis 5:1) "This is the numeration of the generations of Adam" — This is an even greater principle.