Zeved HaBat: The Gifting of a Daughter

Zeved HaBat — The Gifting of a Daughter

Daughter’s parents say Song of Songs 2:14

יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ {ס}

My dove in the clefts of the rock,
in the hiding places of the mountain side,
show me your face, let me hear your voice;
for your voice is sweet, and your face is lovely.

If this is their first daughter, they add Song of Songs 6:9

אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃ {ס}

There is one alone, my dove, my perfect one,
her mother’s only child,
the favorite of the one who bore her.
Maidens see her and call her blessed;
queens and consorts praise her.

The leader says Mi Sheberakh

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵֽינוּ,

אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַֽעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה,

הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶֽדֶת (Mother's name)

וְאֶת בִּתָּהּ שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ; וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל (Daughter's name)

וְיִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים; וְנֹאמַר אָמֵן.

He who blessed our ancestors,
Abraham, Isaac and Jacob, Moses and Aaron, David and Solomon,
Sarah, Rebecca, Rachel and Leah —
may He bless (Mother's name) who has given birth,

and her newborn daughter, born in favor,
whose name in Israel shall be called: (Daughter's name).

Bless, we pray to You, her parents
that they may have the merit to raise her to the Torah,
to the marriage canopy and to good deeds; and let us say: Amen.

The parents bless the child

יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה.

May God make you like Sarah, Rebecca, Rachel, and Leah.

יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃

יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃

יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃

The Lord bless thee, and keep thee:
the Lord make his face shine upon thee, and be gracious to thee:
the Lord lift up his countenance to thee, and give thee peace.

If grandparents are present, they say the following blessing

וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃

May God before whom my fathers
Abraham and Isaac walked —
God who has been my Shepherd all my life to this day,
the angel who has rescued me from all harm —
may He bless the children.
May they be called by my name
​​​​​​​and the names of my fathers Abraham and Isaac,
and may they increase greatly on the earth.

All say

Our sister, may you grow to become thousands of myriads.


(א) סדר זבד הבת

(ב) יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃

(ג) מִי שֶׁבֵּרַךְ אִמוֹתֵינוּ, שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה וּמִרְיָם הַנְּבִיאָה וַאֲבִיגַיִל, וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַּת אֲבִיחַיִל, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיַּלְדָּה הַנְּעִימָה הַזֹּאת, וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ (פלונית) בְּמַזָּל טוֹב וּבִשְׁעַת בְּרָכָה, וִיגַדְּלָהּ בִבְרִיאוּת שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, וִיזַכֶּה לְאָבִיהָ וּלְאִמָּהּ לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ וּבְחֻפָּתָהּ, בְּבָנִים זְכָרִים, עֹשֶׁר וְכָבוֹד, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

ברוב קהילות ישראל נהגו שהנשים מברכות הגומל רק אחר לידה, ומסתבר שמכיון "שהמנהג הוא לברך בעת קריאת התורה, לכן מדמים שאין הנשים חייבות בברכה זו", ורק בענין זה, שבו נהגו לברך בזמן הברית או זבד הבת ולאו דוקא בבית-הכנסת, המשיכו לנהוג כעיקר הדין.