כמה אנשים צריך בשביל חטא אחד? סיפור מכירת יוסף אמנם מתואר כחטאם של אחיו, אבל ברקע שלו שותפות דמויות רבות ומגוונות שכל אחת לקחה חלק קטן בתוצאה הסופית. האם ניתן להאשים מישהו אחד על שלל הטעויות האנושיות הללו? ומה חלקו של ה' בחיבור כל החלקים האלה יחד?
במשך חייו, יעקב חווה קשיים רבים הכוללים גם עימותים עם אנשים שונים. דרכו של יעקב להתמודד עם הקשיים משתנה כל הזמן מן הקצה אל הקצה באופן שנראה כמו חוסר עקביות. ננסה לעמוד ולהבין את התייחסותו ופועלו של יעקב בכל העימותים, והאם הייתה לו שיטה מובנית שהוא פעל בה.
מימי קין והבל התגלו בעולם שתי גישות מרכזיות למציאות - גישתם החומרית יותר של עובדי האדמה, אל מול הגישה הרוחנית של רועי הצאן הנוודים. גישות שונות אלו התגלו בצורות שונות אצל אבות האומה, ששלב אחר שלב בנו את היסודות לצמיחתו של עם ישראל. כאשר שיאו של התהליך במתח בין שני התאומים - יעקב ועשו - שהיו ראוים ליצור יחדיו סינתזה לשתי הגישות.
ראשית דרכו של ישמעאל בשאלת המעמד של אמו השפחה, ובעקבותיה, גם מעמד בנה עומד בסימן שאלה – האם יוכל להמשיך את בית אברהם?
למרות תקוותו של אברהם, ה' מבשר לו כי ממשיכו יבוא דווקא משרה. עם זאת, ההוא ממשיך להתייחס לישמעאל ככזה הראוי לגדולה, ולא כחוטא. בחירת דרכו בעתיד היא שתקבע את צדקותו ואת מעמדו ביחס לעם ישראל.
מסעו של אברהם מתחיל במחויבות המשפחתית לבית אביו, אך הקריאה הא-להית מעוררת אותו ליצור משהו עצמאי משלו, ולהפרד מעברו. לאורך הדרך, אברהם עובר תהליך שמעורר אותו לשנות את היחס לעצמו ולאשתו; ובמקביל, ה' מנחה את אברהם לעבור ממצב של מונהג למצב של מנהיג, שמוביל את הדרך ופועל בעצמאות, תוך שמיעה להנחייה האלהית.
המבול איננו רק עונש לעולם מושחת, אלא גם דרך של תיקון המציאות - נקודת מפנה בתולדות העולם בה התחיל הכול מחדש בכללים חדשים. הכללים החדשים של המציאות שאחרי המבול מאפשרים לאדם בעל הבחירה להתקיים בתוך העולם הטוב של א-להים. בין השאר על ידי ניתוק בין מעשי האדם לטבע, ויצירת אחריות חברתית.
בשיעור זה נכיר את מבנה שיר השירים ועיקרי תכניו. נכיר את הקווים הכלליים של סיפור האהבה בין הדוד לרעיה, ונעמוד על משמעותם ועל חשיבותם כחלק מספרי התנ"ך. נבחן את משמעותו של שיר השירים כמשל ליחסים בין ה' לישראל לאורך ההיסטוריה, מראשיתם דרך הקמת המקדש, הגלות ועד לתקווה לגאולה העתידית.
המשכן מחבר את העשייה האנושית לבריאה האלוקית ובאמצעותה אנחנו מוציאים לפועל וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כ"ה, ח). העשייה האנושית מתחברת לעשייה האלוקית, ושניהם מתקיימים בששת ימי המעשה ושובתים ביום השבת שהוא יום שכולו קודש. תחומי העשייה פרוסים בכל מהלכי החיים, בצדדים הפיזיים ובצדדים הרוחניים. כיום, כשאין לנו משכן או מקדש, אנחנו יכולים לקחת את העקרונות והסמלים של המשכן ולהשתמש בהם כ"מורי דרך" בעשייה היומיומית שלנו.
הזכות להקמת משכן ה' בתוך בני ישראל איננה בהכרח חלק מהתוכנית המקורית של הוצאת העם ממצרים. התוכנית שמתוארת במעמד הר סיני מציגה תמונה שונה, בה ה' מנהיג את העם על ידי שליחים בלבד; ובעקבות חטא העגל כמעט ונחרץ דינם של ישראל להישאר רק עם תוכנית זו. בעקבות מה בכל זאת זכו ישראל בהשראת השכינה בתוכם?
במהלך סיפורי אברהם ניתנת חשיבות גדולה למושג ה'שם': בבניית מגדל בבל, ביקשו הבונים וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם (י"א, ד); בציווי לאברם ה' מבטיח לו שם גדול: וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ (י"ב, ב); ובכמה מקומות שאברם מגיע אליהם נאמר עליו שהוא קורא בשם ה': וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' (י"ב, ח). ננסה לעמוד על משמעויות ה'שם' בהקשרים השונים והמסר העולה מהם.
בפרקים הראשונים של התנ"ך אנו נפגשים עם בריאת העולם, שכולו מלא בטוב שה' יצר והשפיע. יחד עם זאת, ה' ברא אדם, המורכב מגוף חומרי ונשמה אלקית, ונתן לו אפשרות של בחירה חופשית, וכבר בראשית ההיסטוריה מתברר שהבחירה ברע היא חלק טבעי מקיומו של האדם. אבל המהות האלקית הקיימת בו תמיד, מושכת אותו אל הטוב; והיא זו שמאפשרת גם את התיקון, החזרה בתשובה, וההתעלות.